חג הפורים | פרזות תשב בירושלים חלק ב' | הרב שלומי

טוב, אז דיברנו בפעם הקודמת על כך שבפורים לא קרה כלום והסברנו שבעצם זה מה שגנוז בסיפור המוזר של יום י"ד ויום ט"ו. שבעצם יש לנו כאן סיפור על תוכנית לפתרון הסופי להריגת היהודים והשמדתם בממלכת פרס, שכנראה הייתה המעצמה שתחתיה היו כל היהודים של העולם. יכול להיות שאיזה יהודי נסע וגילה את אמריקה לפני קולומבוס ונסע לשם, או שהוא הלך לבקר את אלה שבאוסטרליה שגרו שם לפני שהגיעו האירופאים לאוסטרליה, אבוריג'ינים. אבל בפשט כל יהודי העולם היו במאה ה-27 המדינות של פרס, מיודו ועד כוש. אז יש גזירה לפתרון הסופי שבאה להתמודד עם הבעיה היהודית, ובסופו של דבר התוכנית של להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים לא יצאה לפועל וניצלנו.

משמעות פורים אמרנו שלא קרה כלום כי לשון הרע הוא אישר כי היה רע ונהיה עוד יותר רע, כמו שאומר השיר, ואז הפסיק להיות עוד יותר רע וחזר להיות רע. ובאמת זה מה שרמוז, זה מה שמרמז, זה מה שצועק, זה מה שזועק. ואיזה אקסקה גדולה מרדכי, כי הוא בעצם אמר ליהודים מה אתם עושים לך גלצלה בגלות? הרי כל הקיום שלכם בגלות הוא קיום רעוע ואין לך גולה בעם ישראל שלא נגמרה במפח נפש. לא אחר כך כשמתקנים את הקנת ימי הפורים דיברתי בשיעור שעבר שאיך הוא צועק את זה באופן הבא שעכשיו אני חוזר שהוא אומר להם יש פורים מה שעשיתם פורים מדלת זה נחמד זה חמוד אבל יש תקווה. בעצם הוא בא ואומר לכם מנוחה, מנוחה אמיתית תהיה רק במקום שעם ישראל יש לו מנוחה ונחלה. מנוחה לעם ישראל יש רק בארץ ישראל, ולכן הפורים האמיתי יהיה בט"ו, זה פורים של ארץ ישראל. וכמו שדקדקנו בפסוקים שכיכול מחיית עמלק זה לא להרוג אנשים נשים וטף אלא ז לרשת את ארץ ישראל. דיברנו על זה פעם שעברה וזהו ט"ו. טוב אז אם הוא היה אומר אל תעשו פורים בי"ד, תעשו פורים בט"ו, אז הייתי מבין את פורים. אבל מה לעשות הוא השאיר את י"ד לט"ו ולכן אמרנו שצריך להבין מה הסוד של י"ד לט"ו. זאת אומרת הסוד של ט"ו הוא ברור, שם תהיה הגאולה.

שיר הרב קוק אם מכירים את השיר שיש לו מלאך שחוזרת על עצמה שם, זה השיר של הרב קוק. קוראים לשיר הזה "לעד חיה בלבבנו". מכירים את השיר הזה? שם נעמוד לגאולה. אתם מכירים "לעד חיה בלבבנו"? האמונה נאמנה לשור אל ארץ, אל ארץ קודשנו עיר בה דה בדחנה. אתם מכירים? זה באריאל. אריאל לקחו את השיר הזה כאמנון והרב קוק כותב את השיר הזה כשיר שמתכתב עם האמנון של המדינה, מדגיש את הגעגועים לציון. אבל לא מה קורה בציון. למעט זאת, השיר של הרב קוק הוא אומר שמה נחיה את חיינו, שמה נעמוד לגורלנו, שמה שמה שמה. אז בעצם אני מבקש לכם לעין בשיר הזה גם לחפש איזשהו ביצוע שהוא יפה כי הוא שיר מאוד יפה. חייבים לדעת אותו. אז שיר של הרב קוק, מה הרב קוק? הוא הרב קוק שלנו. חייבים לשמוע את השיר שלו.

פורים והגאולה אז אפשר להבין שמרדכי בעצם אומר להם שם בארץ ישראל יהיה את החג האמיתי. אני מקווה שלא נראית אידיאנו פייט מכניס את נפשו לך פה. אני מבקש מהמשקת אבל לשאול את השאלה מה בעצם מה זה עוד י"ד. אז אני רוצה לעשות איזה חילוק מעניין שבאמת פורים של ט"ו זה פורים שעליו נגיד שבו מתקיימת מצוות מחיית עמלק. אבל קודמת למצוות מחיית עמלק מצוות זכור את אשר עשה לך עמלק. כל הכבוד התבדחנו על חשבנך תתראה איזה אחר כך. קודמת למצוות מחיית עמלק מצוות זכור את אשר עשה לך עמלק וזה י"ד. י"ד זה יותר עניין של זכור את אשר עשה לך עמלק. והקיצה אני אוהב להשתמש בביטוי הבא והוא אם ט"ו זה יהיה בארץ ישראל אז זה יהיה חג של גאולה כמו פסח, חג של גאולה. פורים של י"ד, הפורים האמיתי לא של ט"ו, הפורים הפורים הוא לא גאולה אלא גילוי. אתה לא יכול להיגאל אם לא נחשפת אל הגילוי. אי אפשר להגיע לט"ו בלי שעברת את הי"ד כי אם לא עברת את הי"ד אתה לא יכול להבין את העוצמה של החיים שלך בארץ ישראל, את המשמעות שלהם. כדי להסביר את זה אני לא צריך להרחיק לכת מכיוון שאנחנו יודעים דבר מעניין שהגזירה של המן להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים היא לא התממשה בימיו של המן, אבל היא עמדה כפלקט כמילים כתובות בשמי הגלות. ישנו עם אחד מפוזר ומפורט בין העמים, דתיהם שונות מכל העם ודתי המלך אינם עושים, למלך אין שווה להניחם ולכן להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים מנער ועד זקן, טף ונשים ביום אחד. המשפט הזה נחקק בשמי הגלות עד שהוא הגיע לכלל מימוש נוראי בימי מלחמת העולם השנייה בשואה. זאת אומרת שבעצם זה מאוד אקטואלי פורים ואפילו אני חושב שפורים של מי שחי אחרי השואה, זה אנחנו, הוא הרבה יותר מובן ולכן הוא הרבה יותר הרבה יותר עמוק.

השואה והקמת מדינת ישראל ולכן כדאי להסביר את זה. בעצם אני מסביר משהו שהוא קצת קשה לעיכול שמדינת ישראל לא יכולה הייתה לקום ללא אושוויץ. ומה הכוונה? אנחנו יודעים שבאמת גם היום הרבה פעמים כשמביאים מנהיגים של מדינות זרות לארץ אז מביאים אותם לאושוויץ ליד ושם, גם אומנם תראו מה היה ליהודים בלי שתה למדינה ולכן כמה מדינת ישראל היא חיונית ליהודים. הדבר הזה כפי שהצגתי אותו עכשיו הוא חילול השם, הוא חילול מדינת ישראל והוא לא נכון. נכון אפשר להגיד מבחינה פרקטית שבעקבות השואה אנחנו יודעים כמה חשוב שיהודים יוכלו להגן על עצמם, בסדר זה חשוב. נכון אפשר גם לבוא ולהגיד שבעקבות השואה כמה מדינת ישראל מבחינת מה שנקרא כרונולוגיה היסטורית של עילה ועלול. כלומר נכון שעלו יהודים לארץ לפני השוה והם היו מעטים מאוד מאוד מאוד ביחס לעולם היהודי ונכון שהיה כבר התחלה, היה גם מצד עמים היה הצהרת בלפור, גם מצד עם ישראל התחילו להקים את זה. אבל ברור שהתנופה הגדולה למדינת ישראל באה בעקבות עליית היטלר, שאז כבר בשנות השלושים הוא עצה עלייה לארץ ישראל בעקבות עלייתו של היטלר. וכמובן כמובן אחרי שן הודע שאין יכולת ליהודי לחיות בגלות אז כל מי ששרד בגולה הבין שהמקום אליו כדאי להגיע וצריך להגיע זה ארץ ישראל. ולכן מיד אחרי השואה יש את התנועה הגדולה של עלייה לארץ, בהתחלה תנועת הבריחה אחר כך הקמת המדינה. אולי בכלל זה שבאום, כן האום הוקם רק בשביל דבר אחד להצביע בעד מדינת ישראל, מאז הוא מתחרט על זה, אבל לפחות רגע אחד כזה היסטורי הוא עשה את הדבר הזה. ואז אולי בעקבות שלוש שנים אחרי ההשמדה של יהודים אז באו העמים וריחמו עלינו קצת אז הצביעו בעד הקמת המדינה וכולי. אז נכון שמבחינה כאילו כרונולוגית היסטורית בעקבות השואה קמה המדינה, אבל לא על זה אני מדבר. זה אני קורא לזה חילול השם, וכי כל מה שבאנו לארץ זה כדי שנוכל להתקיים? וכי אושוויץ מצדיקה את קיומנו פה? הרי לקיום שלנו פה יש תפקיד עצום שנאמר לאדם הראשון של עם ישראל, אברהם אבינו, "ונברכו בך כל משפחות האדמה". אנחנו הצינור של הברכה ושל השפע לעולם. ולכן לא חס וחלילה לא זה הסיבה למה צריך לתמוך במדינת ישראל כי פעם הרביצו לנו אז אנחנו צריכים מדינה. אבל במובן עמוק כן, זכרון השואה הוא חובה בדרך לגאולה של מדינת ישראל. באיזה מובן זה? אני רוצה שנייה אחת להסביר. עכשיו תנצו איתי שנייה אחת לתוככי עומק ההיסטוריה כפי שמסביר אותה רב צדוק הכהן מלובלין ויהודים חשובים אחרים. תראו, אומר רב צדוק הכהן מלובלין, מלחמות ישראל התנ"כיות לא נשאו אופי של שנאת ישראל או כפי שאנחנו מכירים את שנאת ישראל היום, אנטישמיות. לא, אנחנו כבשנו. אני לא מדבר על מצרים, מצרים זה יפה שהעם ישראל נוצר ופרעה זה ראש כל הזה. עזבו את מצרים עצמה, אבל אחרי שיצאנו ממצרים אז נולדנו, נולדנו ביציאת מצרים, נולדנו. אוקיי, יש כאן איזשהו קבוצה אתנית נודדת במדבריות של סיני, היה מאוד כיף, מגיעה לארץ ישראל, עוד יותר כיף, מתחילה לכבוש בצורה הדרגתית די טבעית ואז מסתכסכת פה עם העמים, פעם עם הכנענים, פעם עם המואבים, פעם עם המדיינים, פעם עם הפלשתים שפולשים גם כן לארץ. זאת אומרת זה נתפס כמו כל מלחמות אזוריות שיש בעולם. יכול להיות שהיה איזשהו מין איזה מין בלעם כזה, יש כל מיני חכמים שהיו מסתכלים על עם ישראל בצורה גבוהה, בסדר. רק עיקרון זה נתפס, שמע לכל הם היו אלוהים אז להם יש את אלוהים, אלוהי השטורת, אלוהי צידונים, אלוהי זה, אלוהי ישראל. וככה זה המשך גם בתקופת דוד ושאול, שאול ודוד, וגם בתקופת המלכים. לאט לאט התברר שיש פה משהו קצת שונה בעולם הזה, אבל עדיין לא היה לגמרי ברור. עד שבאו באו באה אימפריה התחילה אשור, אחר כך אימפריה הבבלית חיסלה את היהודים, זרקה את היהודים אי שם לבבל על נערות בבל. באופן טבעי כל העמים נכבשו תחת אימפריות כאלה כמו אשור ובבל וכל העמים התבוללו נטמעו והעמים ההיסטוריים הם בעצם נעלמו מההיסטוריה. ולעם ישראל קרה משהו אחר. הוא נזרק לגלות ובגלו הוא מצליח לשמור על איזשהו בידול, הוא מצליח לשמור על איזושהי זהות פנימית. ולא רק זה שמצליח לשמור על איזושהי זהות פנימית, הוא גם כאילו כמו איזה גדם של עץ שאתה חושב העץ הזה אין לו סיכוי, או נגיד כמו שפעם שהיינו ילדים בגן אז הלכו לתנו לנו גרעין של אבוקדו ושמנו, עשיתם את זה? גפרורים או שסתם, ואתה שם את זה על כוס מים ואחרי אז בהתחלה לא קורה כלום ופתאום הוא נחתך, פתאום הוציא שורש מלמטה, פתאום שורש מלמעלה, פתאום צומח איזה נקודה ירוקה עלי ירוק, כן? ככה קורה לעם ישראל. הוא כאילו משהו, הוא פתאום כאילו מחדש את עצמו בגלות, הוא מפתח משהו חדש, הוא נשאר, הוא מזוהה. ואז פתאום העמים מתחילים להבין שיש פה איזה ייצור אחר. כלומר כל עוד היה לנו קיום טבעי, טבעי בתוך ארץ יש לך קיום טבעי, איזה שהוא עם נולד, לא משנה איך הוא נולד, נולד איכשהו יצא ממצרים, לא משנה, יש לך קיום טבעי בתוך ארץ טבעית, קצת נותן בוקסים למי שמסביבך מפריע לך, נותן לך בוקסים, קצת מרפקים, אז הכל נתפס כקיום טבעי, אז בסדר גם איזה יש לך איזה תורה, בסדר. אבל כשאתה אמור להיעלם מהשטח ולמות והייצור הזה לא מת, זה שלד עם חיות, אז פתאום העמים מסביב אומרים רק רק ככה, יש פה עם לא נורמלי, מה עם הזה רוצה מאיתנו? הוא הולך כצל בשדותנו, הוא משהו אחר. פתאום אני אקריא לכם את לשונו של רב צדוק בספרו רסיסי לילה. אומר רב צדוק, גלות מצרים וסנחריב ונבוכדנצר, כולם לא באו לישראל מצד אמונתם דווקא, אפילו יעזבו אמונתם גם הם השתעבדו, הם מגלים אותם. כל הצהרות שעד בית שני שהיו מהאומות לא מצינו גזירת שמד, רק באו לקובשם וללחום בהם כמו באומה אחרת. זה היה כמו אומה רגילה אחרת. ופתאום בימי הגלות אז מתחילים להרגיש שעם ישראל הוא בעצם משהו אחר לגמרי. וכלפי מישהו שהוא לא נורמלי כמו עם ישראל שאין לו את החוקים הנורמלים, כלפי מישהו שהוא הוא כאילו לא מהעולם הזה בכלל, הוא בן על מוות, כלפי מישהו שהוא בן על מוות הוא פתחת שנאה תהומית. זאת אומרת אתר דיוק מתפתח רגש לא נורמלי. אפשר להריץ אותו ואפשר לפחד ממנו, אי אפשר להיות כזה סתם אדיש כלפיו. אני לא יודע על כל אחד ואחד, יש אנשים שלא יודעים מה זה עם ישראל, זה אומר האומות. ואז מתחילה בעצם פה מתחיל בעצם מושג של שנאת ישראל. זאת אומרת הפוך על הפוך, דווקא גלות היא בעצם מגלה לעם ישראל שהוא מיוחד, שהוא שונה, שהוא כנראה קשור לאיזשהו תפקיד מאוד עמוק. צריך להבין שיש למגילת אסתר ביטוי מאוד מיוחד. חייב להגיד לכם שמגילת אסתר זה אחד הספרים הכי, אחד הספרים בתנ"ך הכי לוטים בערפל מבחינת מה מגילת אסתר היא לוטה בערפל מבחינה זאת שאנחנו לא יודעים בדיוק מתי היא קרתה ולכן אנחנו לא בדיוק יודעים מי זה הדמויות האלה מרדכי ואסתר, משהו שם מאוד מאוד לא ברור. ובאופן כללי יש שני כיוונים ואתם יכולים לסקול אותי אחרי שנגיד את שני הכיוונים כי יש כיוון אחד שמלמדים בכל הישיבות שמלמדים בכל משום שהוא הכיוון שמשתמע מרוב דברי חז"ל במיוחד שכל המחורים כל בני הישיבות לומדים מסכת מגילה לפני פורים אז הם מפגשים עם הדרשות של הגמרא וסכת מגילה לפורים וזה הכיוון שזה כיוון אחד והכיוון הזה בא הוא אומר שמרדכי ואסתר היו יהודים נאמנים ליהדותם ובכן לעומת זאת יש כיוון שבא מכיוון יותר מהמחקר יותר פחות מכובל שמרדכי ואסתר היו בעצם סוג של יהודים שמתמאו בתרבות הפרסית וללו האם מותר להגיד את זה? כן יש מפרשים עתיקים שאומרים את זה כמו אבנזר אומר משהו דומה לזה ויש אומרים שזה הפשט וחז"ל אמרו דרשה והם לא תמיד בפשט אני לא רוצה ללכת בעל זה כי שני הצורות הסתכל על מרדכי ואסתר יש להם קשיים בפשט בסדר ומה שמעניין שאלה נוספת זה מתי קראת מגילת אסתר? גם פה בגלל איזשהו ערפל שיש בימי ראשית הבית השני ושיבת ציון יש לנו גם קצת מבוכה מתי בדיוק זה קרה והכלל שלי אומר שאם יש מהתנ"ך מבוכה בהבנת הפירוש שלו אז כנראה שהמבוכה היא חלק מהמסר ואני רוצה להגיד מה התבנית הכללית שהיא מוסכמת התבנית הכללית המוסכמת היא ששיבת ציון עצרת כורש האירוע הידוע והיפה והמרגש מימי תחילת ספר עזרא זה שתיקו את זה האירוע הזה זה זה קדם למגילה ולכן יש איזשהו אנחנו יודעים מה שהכי מוסכם ששיבת ציון מתחלקת לשתי תקופות זה ברור התקופה הראשונה היא התקופה של זרובבל של יהושע הכהן הגדול של חגי וזכריה של דריאבי שבאמבי יש את חנוכת בית המקדש השני אל תיכנסו איתי עכשיו לכאורה תקופה ראשונה בסדר כי לא תצאו מזה ונטלו תקוות גדולות שש קטנה בכנף זו הייתה הגלות חזוני ארץ ישראל חדי שמנו כקדם יש שיר כזה רק הרב גברלי ואני יודעים איך הוא התחיל בישיבה מי התחיל את זה מי הראשון שרקד ככה מה אספר לכם עכשיו אז זה בעצם היה הרגע הראשון ואנחנו יודעים בוודאות שימים מסוימים אחר כך ולפי החוקרים הרבה שנים אחר כך וכנראה הפשרנו שהרבה שנים אחר כך יש שני יהודים אחרים שואלים לארץ עזרא ונחמיה ואנחנו יודעים מה שכתוב בתחילת ספר נחמיה בתחילת ספר נחמיה כתוב שנחמיה מוצא את הארץ במצב גרוע ביותר נחמיה ועזרא מוצאים כאן כאילו התקוות הגדולות שהיו בימי זרובבל בימי חגי זכריה התקוות האלה לא יודע איפה הם לא יודע אנשים האלה נעלמו מהמפה התקוות נעלמו ומוצא כאן מצב קטסטרופלי גם מבחינה חומרית וגם מבחינה רוחנית מבחינה רוחנית אם אתם מכירים נושאים נשים נוריות פה בארץ בקיצור ואז בעצם עזרא ונחמיה נותנים את ההתחדשות של שיבת ציון והפעם כבר בלי החלום של זרובבל היה הצאצא הישיר של יכוניה מלך יהודה בלי המחשבה שמחדשים פה את מלכות בית דוד אנחנו הולכים למה שנקרא יהדות בית שני שזה בעצם תורה שבעל פה שזה בעצם חכמים ולא נביאים שזה בעצם יהודים ולא בית דוד וישראליות וכל מה שהיה בית ראשון זה נושא רחב בעצם ואיפה נמצאת מגילת הסטיין כנראה בעומק השבר הזה זאת אומרת לא חורבן בית ראשון הוא שיא השבר אלא שיא השבר היה פה בין ראשית ימי שיבת ציון לתקופה של עזרא ונחמיה ובאמצע קרה הסיפור של מגילת אסתר ומה מגילת אסתר אומרת לעם ישראל אתם לא יכולים תראו חזרתם לארץ ישראל בימי זרום אבל בלי גזירת להשמיד להרוג ולהבויד את כל היהודים אז חשבתם שאתם המשך של בית ראשון אבל תדעו לכם שאתם צריכים לדעת שאתם לא המשך של בית רא בבית ראשון, עם ישראל נתפס כעם בין העמים בעולם הזה, נוצר מתוך העולם הזה וחי כחיי העולם הזה. רבים העמים מסביבו, ולכן הציפיות מעם ישראל היו ציפיות שמצפה עם מעם בעולם הזה. אבל מתוך הגלות, פתאום מסתכלים עליכם אחרת ואומרים: עם ישראל הוא לא עם רגיל, הם לא אנשים, הם עם ישראל – מלאך. בהתחלה, כשאנשים יגידו כמו שאמר היטלר, הוא הסתכל על היהודים כעכברים. זה עומק של הדבר הזה – אתם אחרים, אתם לא שייכים לעולם הזה. הדבר המדהים הזה שגרמניה הנאצית רואה כמשימת קודש, היטלר היה לו ממש משימה. גרמניה הנאצית לא רק היטלר, היה להם משימה משיחית, מיסטית, גאולית לתאר את העולם היהודים. כשמסתכלים עליך ככה, אתה מבין שאתה נושא איזה סוד עמוק ביותר. ליהודי יש שתי אופציות: או נכון יהיה אבות ה' מראש הארים וניסה בגבעות ונערו אליו כל הגויים, או ונברכו בך כל משפחות האדמה, או שאתה סנו נרדף. בעצם, מקורך מאחורי הטיל במחנות ההשמדה באירופה. אין לך שום אופציה אחרת, אתה לא נורמלי ולא יהיה לך קיום נורמלי.

הבנת הסוד היהודי השואה מלמדת אותנו את הדבר הזה. זה בעצם מה שקורה בימי שבעת ציון שוב של התנ"ך. כלומר, עם ישראל חזר לארץ ישראל בלי שואה. אם זרובבל הוא נין של מלך יהודה, יש לו את הקטר שלו, יש לו אלבום תמונות עם דוד המלך, הוא חושב שהוא המשך. משהו פה לא מצליח, נשארו מלא יהודים בגולה. ואז די עם הגויים, הורים אתם לא מבינים, אתם אמן. הוא ממש מבין שהוא מגיע לסוד ישראל והוא אומר: זה עם. הוא כותב את הפרוטוקולים של זקני ציון. מי שלא יודע מה זה, נכתוב אחר כך בוויקיפדיה הפרוטוקולים של זקני ציון ותראו שזה אחת לאחת בדיוק מה שאמן אומר. ועכשיו מה קורה ליהודים? נגיד לפי הגרסה שהיה זה יהודים מתבוללים. זה גם אז כמעוט השואה, פתאום היהודי המגוהץ מפריז פעם בשרפת היהודים אשכנזים. זה לא כמו היום שהשרפתים הם מרוקאים, זה היום, אבל פעם היו אירופאים. חלפו היהודים שם, היהודי מגרמניה שמכלל כבר איזה מאה שנה הוא לא מחובר ליהדות, פתאום מוצא את עצמו הולך למחנות ההשמדה יחד עם חבריו מהמזרח מפולין, יהודים מזוקנים עם בגדים שחורים. פתאום הוא מבין שיהודי זה משהו.

הבנת הזהות היהודית זה לא איך אומרים חז"ל, הדור קיבלו מה קיבלו את התורה. איפה קבלה התורה? במגילה. לא אמרו לך התורה כתובה לך על המצח, כתובה לך על האף הארוך שלך. יש לזה בדיחה כזאת שיהודים יש אף ארוך. אני לא יודע אם זה נכון, אבל אמרו לי שזה משפחה שאמרו לי שאצלי זה מתחיל לקרוא. בקיצור, התורה הכתובה לכם. נפתח את זה יותר פשוט. אני אקרא לכם עכשיו את נתן המלך ליהודים אשר בכל עיר ועיר להיכאל ולעמוד על נפשם. מה פשוט לעמוד על נפשם? להתגונן להיכאל ולהתגונן להיכאל ולעמוד על נפשם. אבל תחשבו שנייה אחת על הביטוי לעמוד על נפשם. אני עומד על נפשי, לא ברור שאני עומד על נפשי כביטוי. אני מכיר את עצמי, אני מזהה מי אני. כלומר, מה שמעתי לכם את חיית אישו זה לא גאולה, הגאולה בארץ ישראל ואת עצבה מה הקשר לגאולה. אבל אני מבין מי אני כשהיהודי הולך לאושוויץ, הוא מגלה מי הוא. אני בן על מוות, אני שייך לזה בשורה ענקית. אני עומד עכשיו על נפשי.

הבנת הגאולה והזהות עכשיו זה מתחיל מהסתר. התיאור של הסתר זה תיאור של אישה, כן בטח לפי הגרסה שאתה מתמודד את זה. זה מאוד יפה הפירוש הזה שהיא בעצם לא כי את מתמודדת אליה, היא נתמק בתרבות הפרסית. פתאום היא לא מגידה את המוות מולדתה, שכחו שהם יהודים. אבל אחר כך פתאום היא אומרת: תינתן לי נפשי. יש כזה שיר שרים אותו פה לפעמים: תינתן לי נפשי, תינתן לי תינתן לי משהו כזה. תינתן לי נפשי בשאלי, תינתן לי נפשי. אני עכשיו מגלה את נפשי. ואחר כך במלחמה העצמה כתוב לא כתוב שנלחמו אלא כתוב ניקלו היהודים בעריהם, ניקלו ועמוד על נפשם. היהודים עמדו על נפשם, כלומר בעצם היהודים הבינו מיהם הם, עמדו על נפשם. כלומר איך אני יודע מי זה עם ישראל? יש לי שתי אפשרויות. אפשרות אחת זה להיות בהר סיני, וואו, לראות הקב"ה לקבל תורה ענקית שאני יודע מי אני. אני יכול לעמוד לפני ספר הזוהר ולהבין מי אני. אני יכול לעמוד לפני הרי הקב"ה לפני תורתו ולהבין מי אני. אני יכול לראות את כל ים התורה ענק ולהבין מי אני. אבל יש גם דרך אחרת שהיא מאוד חזקה. אני יכול לראות את אושוויץ, אני יכול לראות את הסיראה ואז אני בעצם מבין שעם ישראל שייך לאיזשהו סוד וכלפי סוד אין אדישות. ולכן אני מבין שאני חוזר עם ישראל עכשיו שיבת ציון התקעה כי באיזשהו מבין חשבו שזה ימשך ואז בא הסיפור שמגדלת יסתר ואז פתאום היהודים עמדו על נפשם. עכשיו כשחוזרים לארץ ישראל בימי עזרה ונחמיה, זאת חזרה אחרת לגמרי. באמת החזרה של עם ישראל לארץ בעקבות עזרה ונחמיה היא תיסעה בשורה חדשה.

הבנת השואה והגאולה אני רוצה להקריא לכם שיר שאני צריך למצוא אותו באינטרנט ולכן אני מקווה שהסמארטפון שלי יתנהג יפה ולא יעקב אותנו כי זה חוצפה שלפעמים הוא מעקב אותי. אז השיר הזה הוא שיר של נתן אלתרמן, שהוא אמנם היה יהודי שלא אני חושב שהוא לא הניח תפילין, אבל היה לו מידה קדושה של הכרת ערכו של עם ישראל. הוא מלא אהבת ישראל וזה כל כך חשוב, זה כל כך חשוב לפעמים זה יותר חשוב מהכל. וככה הוא אומר, הוא כותב את זה כשהוא חי בארץ ישראל כשהוא שומע על השואה באירופה. ואפשר ככה היום בעקבות שמחת תורה תשע"פ ד' גם כן ככה להיזכר בזה: בבכות ילדינו בצל גרדומים את חמת העולם לא שמענו כי אתה בחרתנו מכל העמים אהבת אותנו ורצית בנו כי אתה בחרתנו מכל העמים מנורבגים מצ'כים מבריטים ובצעוד ילדינו אלי גרדומים. גרדומים זה גרדום, ילדינו אלי גרדומים, ילדים יהודים, ילדים חכמים. הם יודעים כי דמם לא נחשב בדמים, הם קוראים רק להם אל תמיתי ואוכל הגרזן בימים הוא בלל והאב הנוצרי הקדוש בעיר רום לא יצא מהאחל עם צלמי הגואל לעמוד יום אחד בפגרום לעמוד יום אחד יום אחד ויחידי שעומד בשנים כמו גדי ילד קט אלמוני יהודי נדלג קצת איניהם מדברות איניהם של הילדים היהודים בדרך להשמדה איניהם מדברות או דברים אחדים אלוהי האבות ידענו שאתה בחרתנו מכל הילדים שאהבת אותנו ורצית בנו אתה בחרתנו מכל הילדים להרג מול כיסא כבודיך ואתה את דמנו אוסף בקדים כי אין לו אוסף כי אין לו אוסף מלבדיך ואתה מריחו כמו ריח פרחים ואתה מלכתו במטפחת ואתה תבקשנו מידי הרוצחים ומידי השותקים גם יחד. זה שיר אדיר של נתן אלתרמן, "אתה בחרתנו" נקרא שיר. זה בדיוק מה שאמרתי שיש פה גילוי שאתה רואה את הילד בילדים. זה באיזה ביטוי שאתה רואה איך הילד היהודי שחי אי שם ראית לרצה להשמיד את כל ידי העולם ואתם יודעים שהוא ישב יחד עם מנהיגם של הערבים הפלסטינאים חאג' אמין אל חוסייני בתכנון מדויק איך להשמיד גם את היהודים של מרוקו, טוניס ולוב ואלג'יר. התוכנית הייתה להביא אותם ברכבות דרך מצרים לאחר שיכמשו אותם מהבריטים ולהקים מחנה השמדה. אתם יודעים איפה? בג'נין אולי הייתה התוכנית לאג'נין בעמק דוטן.

הבנת פורים והשואה אז בעצם אני טוען טענה פשוטה שפורם זה יום השואה היהודי ואיך היינו כל כך שמח כי באמת הצדקה של מדינת ישראל זה אושוויץ. לא במובן שתראו כמה נתנו לי מכה אז חושבים אתם הולכים לחיות פה בשקט אלא אושוויץ אני קצת קווה שתהיו אושוויץ כי המחנות השמדה הרבה יותר מזעזעים לא יותר מזעזעים קדמוי לאושוויץ מחנות השמדה השמידים בהם לא פחות יהודים בשואה בבג'נין כל יהודי פולין השמדו לפני שהשמדו לא משנה קיצור מה זה משנה ה היה דבשם הזה אז לאחורי זה שאלה שלך המלך זה לא לזכור כמה שרקים אותי זה כמו הזיכרון של נתן אלתרמן אתה כנראה בחר את הבנה על משהו כך גדול כי אם לא היה פה משהו כך גדול לא הייתה מתפתחת כזאת שנאה והשנאה הזאת אומרת אתם לא חוזרים לארץ ישראל בשביל שיהיה לכם מקום תחת השמש בשביל להיות מקלט בטוח אתם חוזרים לארץ ישראל כי אתם אמורים להיות עם בשורה שתהפוך את העולם לכן העולם מפחד ממכם כי אתם הולכים להזיז מהכיסא מחוסר הנוחות את העולם אתם הולכים לטלטל אותו לכיוון חיובי והעולם אומר לכם אם לא תעשו את התפקיד שלכם אתם באושוויץ יש לכם שתי אופציות או להיות באושוויץ או להיות בער הבית בראש הערים ונערו אליו כל הגויים והשמחה הגדולה של פורים והשמחה שהיהודים מסתכלים ואומרים תראו איזה עמוק זה להיות יהודי איזה עמוק זה עם ישראל איזה סוד יש בעם ישראל הסוד הזה הוא מוסמך אותנו וזה לא שמחה פשוטה זה שמחה של שגעון זה סוד משוגע זה סוד מטורף. לסיים אז קודם כל נסגור כמה קצוות. אז קודם כל נסגור כמה קצוות. איך אני אומר מאוד לך תדעו לכם יש שני פורים יש פורים של יהודה לד ויש פורים של תטבב. פורים של תטבב זה גאולה זה כמו שאמרנו באני אהב אשם אלוהיך לך מכל אהביך מסביב באר אשר אשם אלוהיך נותן לך נחלה לרשתה שתחיה במלוא רחב הארץ ואז תמכה את זכר המלאק וזה יחג לעתיד לבוא. אבל יום יהודה לד זהום הגילוי כי אתה לא יכול להגיע לגאולה הזאת בלי לעבור את הגילוי שלצערנו אתה נחשף אליה אמרתי או שאתה מקבל תורה בער שנאי ונחשף לגודל של נשמתך אבל זה הדרך הארוכה והעתית והעמוקה או שנחשף לגודל נשמתך דרך השנאה הזאת של האנטישמיות שהיא בעצם מספרת לך אתה אחר אתה יהודי אתה כמו באגדה הידועה הברבזון המכוח שלא שייך אלינו בכלל ולכן יש לך אופציה אחת או שנטביע אותך או שאתה הברבור כן, אני ידוע שזה אגדה על היהודים ככה שומעתי מיהודי הכר פרופסור שלום רוזנדאג. אז לא ולכן אני אוהב לסיים אז גם כשהחברת ישראל צריכה תהודה עלינו כן נסיים בפסוק שאני מרגיש תמיד שהוא פסוק של פורן של פסוק חשוב שזוכים להגיד אותו מי שקם בשבת בבוקר לתפילת שחרית לפסוקי לזמרה אם אתה מהזן זה של היהודים אז אתה אומר בכל שבת בבוקר שמחנו כי אמות איניתנו שנות ראינו רעה. פסוק הזה מאוד מוזר אתה אומר לקבל ברוך הוא יש לי תעריף ואני תובע את התעריף מה התעריף? שמחנו, לשמח אותנו כמו הימים שאינית אותנו מה זאת אומרת? אינית אותנו שש שנים בשואה אז לשמח אותנו רק שש שנים? לא הכוונה היא כזאת שאתה צריך כמו של עולם לשמח את עם ישראל שמחה כזאת שיובן למה צריך עם ישראל לעבור דרך דרך המערה הזאת ששמה אושוויץ. זאת אומרת שהעונג שיהיה לעולם דרך עם ישראל היה חייב לעבור דרך הסבל הזה כי אנחנו מבינים בקדוש ברוך הוא שכל רגע במציאות הוא קשור לסוד הגדול של השם גם בעיני שנות רעי נוראה ולכן כנראה כמו שחזן אומרים מרובה מידה טובה ממידת פורנות. זאת אומרת הטוב שיבוא לעם ישראל ולעולם הוא כנראה גדול כל כך וזה אנחנו רואים דרך השואה אם הייתה שואה כזאת אז וואי איזה טוב יבוא מתוך מדינת ישראל מדינת ישראל זה לא יהיה רק מקום שיושבים בנחת וחיים בקטע נחמד זה כנראה יהיה משהו כל כך מלא בטוב ובעונג. סמכנו כי אימות איניתנו שנות רעי נוראה ייראה אל עבדיך פעוליך והדרך על בניהם עכשיו.