בגין כך אמר לא עמיתים יהללויה, ברחובות זה כוף ממתט עמוד כוף ממתט למטה. כן, בהמשך של כן אנחנו בכן נכנס לעניין. בגין כך אמר לא עמיתים יהללויה, לא עמיתים בגין דאיץ טריח לשבחה חי לחי, הוא מת לחי. למה נכתיב לא עמיתים יהללויה ואנחנו נברך יה להענן חיים ולי תלן חולקה בסיטר הדמות הכלל. כן, אז זה הכל ממשיך להקשר הזה שראינו שדוד המלך שייך לחיים, חי וקיים. המידה שלו זה המלכות והוא מחובר ליסוד שזה נקרא חי העולמים. וגם המלכות היא בעצם הנצח וזה ומי שמשבח זה החיים. ולכן כמו שראינו שאחרי חצות הלילה זה כבר בחינה של מיטה ולכן הוא הקדים להתעורר לפני חצות הלילה. זה מתחזק גם מהפסוק הזה לא עמיתים יהללויה, מי יהלליה ואנחנו נברך יה. מי זה אנחנו? אנחנו זה החיים, המתים לא שייך. חזקיהו אמר עוד חיזוק לדבר הזה: חי חי הוא יודעך כמוני בגין דחיית קרב לחי. פסוק מאוד מעניין זה פסוק הזה בישעיהו. נקרא את הפסוק ככה בשלמותו ישעיהו מפרק למתחיית: חי חי הוא יודעך כמוני היום אב לבנים יודע אל עמיתך. כן, אז אחרי שהוא הרי היה חולה ואחרי שהוא התרפה מהחולי אז הוא אמר אם הייתי מת לא הייתי מודה לך כמו שאני מודה היום. אז חי חי הוא יודעך, חי מול חי אז יש הודעה. זה כמובן לא רק פיזית חי ומת אלא זה כמובן גם עניין רוחני. אפשר לחיות אבל בעצם להיות בבחינה של מוות עם חצות או שיטינים כל הדברים שראינו. כן, דוד מלכה אי הוא חי וקור ודילי לחי העולמים לחי העולמים או לחי העולמים ומן דעית קריב לגבי אי הוא חי לכתיב ואתם הדבקים בשם אלוהיכם חיים כולכם היום. זה מה שאמרנו קודם, חי העולמים דורשים את זה הרבה פעמים על היסוד, אומרים אופן כללי על הקב"ה. דוד המלך קרוב לקב"ה, מלכות שמחוברת ליסוד וזה חיים אמיתיים ולכן הוא יודע והוא משבח וכולי. הוא כתיב הוא בניו ידע בן איש חי רב פעלים מקווי צאל. אז גם העיקרון הזה של בן איש חי כן שזה חיות ולכן הוא היה רב פעלים וכולי.
ברכת המזון והברכות פתח הוא יהודי הבטרי ואמר עוד פעם אותו יהודי שיושב איתם שם בכפר חנן. אנחנו עדיין שם בפר חנן עם רב יהודה ורב יוסף ורבי אלעזר שהצטרף אליהם והיהודי עם הכלי של היין ועכשיו הוא מתחיל איתם עוד מהלך ואמר: ואכלת וסבאת וברכת את השם אלוהיך. וכי למה ורכינה לילה קב"ה? עד לן נאכול והאית לן להקדומי בצפה ולסידורי שפחה דמרי כדי קייעות ולברכה בשמי עד לא יברך לאח רבי אלמה. כתיב לא תאכלו על אדם אסור לילה מאכל עד לא יברך למרי. ואש תכתיב ואכלת וסבאת וברכת. דבר מאוד מעניין הברכה שיש מדור הייתה זה ברכת המזון. ברכת המזון היא אחרי האוכל. הוא אומר לכורה זה לא הגיוני אומר היהודי הזה, אותו יהודי חזקיה הזה, הוא אומר אני לא מבין את התורה מתי צריך לברך? צריך לברך לפני שאתה אוכל. כתוב אסור לאכול לפני ש לפני שמתפללים אתה לא יכול לאכול לנהנה מהעולם הזה בלא ברכה אז צריך לברך לפני ש אתה כבר אכלת, סבאת, אכולת כאילו עכשיו עכשיו נזכרת לברך אתה צריך לברך לפני שבכלל אתה הכי חזק זה מה שהוא מבין, לא תאכלו על אדם איך אתה יכול לאכול בלי לברך? כאילו כביכול מהתורה בהנחה שהברכות שלה מעניינת על הברכות שלפני, בפשטות בבלי זה מדיר הבנן מחור הרועים משהו אחר, אבל לא משנה צורה פשוטה זה דיר הבנן יש סברה, אסור לאדם שינר על העולם הזה בלא ברכה איך שאומרים שסברה זה דור הייתה אבל צורה פשוטה, וודאי שברכת המזון זו הברכה העיקרית מהתורה והיא דווקא אחרי האוכל אבל זה מופיע גם מאים שלוש ובורא מפשט במשנה את עצמם זה גם אחרי? זה מדיר הבנן לא, זה מיר הבנן מהתורה? מה? גם מהירדה זה לא גם חלק מה בכל מה תורה עצמם לא מהתורה יש רק בבקרת המזון בעקבות בבקרת המזון אז יש מאים שלוש, יש בורא מפשט כל דבר לברך אחרי אבל על העיקרון הוא מדבר על התורה הברכה המרכזית שהיא אמרה זה אחרי האוכל חור הברכה צריכה להיות הוא אומר לפני שאנחנו אוכלים הרי מה כתוב בבוקר? צריך להקדום מבית ספר לסידור ישב חדם הרגל לגאות, לפני שאתה אוכל מתפלל, אחר כך אתה אוכל לא תאכלו על אדם ואש תכתיב לך אתה וסבתא ואחתה, ככה שואל אותם אומר להם יהודי הזה אלא, עכשיו הוא הולך להסביר את הדבר הזה מאוד יסודי מאוד מעניין, אלא דא ביר כתא דא צלוטה דא ייחודה ודא ביר כתא דא מזונה לאחזה לגבי דרגה דא מאמנותה, סבה כדי קייעות תכף נחזור ננסה להסביר את זה וכדיין, באה לברחלה כדי קייעות דאהו דרגה דא מאמנותה, יתרווה זה אחד, תכף נדבר על זה, דרגה דא מאמנותה זה המלכות יתרווה ויברך ויתמלא חידור מחיין דא לילה כמה דא יצטריך בגין לאמה אבלן מזונה, השנייה אחת רגע בוא נעצור פה כדי להבין את הדברים יש סוד גדול, קודם כל הוא מחלק בין שני דברים יש צלוטה דא ייחודה ויש ביר כתא דא מזונה מה ההבדל, הברכה לפני זה נקרא צלוטה דא ייחודה כלומר זה איזה משהו שאנחנו עושים עוד לפני המזון כדי, באמת לא תאכלו על אדם, כדי להתחבר להתחבר למציאות האלוקית כמו שהיא לפני שמכניסים את המזון הברכה שאחרי זה כבר ברכה שהיא אחרי שכבר אנחנו מלאים בשפע, אחרי שמלאים בשפע, אז עכשיו אפשר למשוך עוד שפע זה נקרא ביר כתא דא מזונה, זאת אומרת אי אפשר למשוך שפע לפני שקיבלנו שפע, יש פה איזה מערכת כזאת של קבלת השפע אולי ככה כדי אולי קצת לחדד להסביר את הדברים קצת יותר יש מחוקת גדולה בין הרמב"ם לרמב"ן לגבי מצוות התפילה חוקת הדועה הרב קוק מסביר אותה שמה שורש המחלוקת רי הרמב"ם אומר שיש מצווה מהתורה להתפלל כל יום, הרמב"ן אומר יש מצווה להתפלל רק שיש צורך אז יש מצווה להתפלל הוא אומר, הרב קוק בתשובה באורח משפט ההבדל הוא שהרמב"ם אומר התפילה זה דבקו אלוקית שהיא עומדת מצד עצמה היא לא קשורה למה קיבלת מזה למה אתה רוצה, למה אתה צריך זה עצם החיבור הרמב"ן אומר מצד עצם החיבור אם אין צרות אז סימן שיש חיבור מצוין בין הקב"ה לעם ישראל ולכן לא צריך תפילה אז מתי צריך תפילה? כשאין שפע כלומר שיש חסימה ויש צרות יש צרות יש מלחמה יש בעיות פרנסה יש ממש מתואר שם גם כי יהיה דבר כי יהיה מגפה, יהיה כל מיני צרות ואז השפע בעצם נעצר עכשיו צריך למשוך את השפע לכן בקיצור לפי הרמב"ם הרב קוק מגדיר את זה כשיש תועלת כשיש משהו שכבר התפילה היא בשביל לקבל היא בשביל למשוך שפע זה התפילה, הרמב"ן אומר התפילה היא אולי זה שתי הבחינות שיש פה יש צלות הדייחודה שזה התפילה מצד עצמה בשביל להתקשר לקב"ה ואם זה להתקשר לקב"ה זה באמת לא קשור לשפע וזה צריך לעשות את זה ככה מצד עצמו וזה העניין של הברכה של לפני התורה הברכה שהתורה דיברה עליה זה ברכת המזון ה הברכה שהיא באה כתוצאה משפע כלומר, כיוון שקיבלת שפע אז נמשך שפע עכשיו נמשך שפע אתה צריך להודות על השפע ולהמשיך את השפע ולכן זה מה שהוא אומר, יש צלות הדייחודה יש ברכת הדמזונה עכשיו הוא בעיקר הוא עובד על הברכת הדמזונה כי על זה הוא שאל להחזא לגבי דרגה דמאמנות, הדרגה דמאמנות זה המלכות המלכות זה ההנהגה פה בעולם הזה שהיא קיבלה שפע, כן, קיבלת מזון אז סווה כדי קייעות, כן, קיבלת תראו את הביטוי שהוא אמר הוא כדאי בא לבר חלי כדי קייעות צריך לברך אותו כמו שצריך, למה? דאו דרגה דמאמנות כן, עמידת המלכות יתרווה ויתברך ויתמלא חי דו מחי אין דלאלה זאת אומרת, קיבלנו מזון, בעצם עכשיו קיבלנו שפע גדול, כן, התרווינו התברכנו, התמלנו התמלנו גם ביתמלא חי דו מה זה יתמלא חי דו? יתמלא בשמחה קיבלנו שפע, אנחנו מלאים בשמחה, עכשיו אנחנו מודים עליו וממילא גם זה ימשיך את את השפע זה ימשיך את השרשרת כמה? דאית צריך בגין למה ולאן מזוני כלומר, נקבל שפע ואז נמשיך את השפע דהה, ואז הוא מסביר את זה עוד יותר דהה קשיין מזוני דה ברנש כמה יקוד שבריחו כקריאת ים סוף מהי טעמה זה מעניין דרך הרגילים הזה ככה על הזיווג, קשה זיווגם תראה איפה הוא ידבר גם על הזיווג אבל קודם כל הוא מתחיל מהמזון המזון גם הוא קשה כקריאת ים סוף בגין דה מזונה דה אלמד אלהו דה תנן בני חיי ומזוני הרי מה כתוב על בני חיי ומזוני לא בזכות על ימינתה אלא במזלה, עכשיו מזלה כידוע זה שייך לכתר זה שייך לעולמות העליונים ולהוריד אותם פה לעולם זה לא זה לא כזה פשוט, שלושת העקרונות האלה בנים חיים עצם החיים והמזונות שזה הכל חיים בעצם המזון זה האוכל החיים עצמם ודאי וגם בנים זה בסוף המשך המשך החיים של האדם זה בבנים שלו כיוון שזה החיים וזה מקור החיים וזה שורש החיים וזה נמצא במקום מאוד גבוה וזה לא פשוט למשוך את זה כן זה שייך לאלמד אלה לכתר בגין כך קשין כמי מזון לדאלמה לכן כל עניין הפרנסה והמזונות הוא לא פשוט דעה במזלה תל ימילתה כמו שאמרנו מזלה זה הכתר דמיני נפקי מזוני וחיי ובני ובגין כך קשין כמי מזוני דאלמה דעה לב ברשותי קיימה עד דתברך יהיו זאת אומרת המזון כאילו לא נמצא פה בידיים של האדם פרשים אומרים בידיים של המלכות המלכות זה הנהגה של המציאות וצריך פה צריך פה למשוך צריך פה מאמץ כדי למשוך את השפע הזה ולכן ברגע שהשפע מגיע אז עכשיו זה הזמן להמשיך ולמשוך אותו ולכן הברכה העיקרית היא דווקא אחרי המזון כי אז כאילו יש כבר יש לדברים כבר על מה לחול ובעצם פה כביכול איזשהו סוג של נקרא לזה איז חויזוק לרמבן לא צריך להגזים כאילו בדברים אבל כאילו רואים שהעניין הזה של משיכת השפע בתפילה זה משהו מאוד מרכזי זה זה חלק יכול להיות שפה רואים את זה כאילו יותר גדול מהרמבן כאילו דווקא כשיש צרות או משהו אומר לא זה כאילו בשוטף אתה כל הזמן פי הרמבן זה כאילו כשיש איזה צרות מיוחדות כן אין לך פרנשה אין לך זה מלחמות אתה צריך להתפלל פה זה נראה כאילו מי אמר לך שיהיה לך אוכל מחר אתה לא יודע מה אתה זה כמו שאמרו על אמן שכל יום לא ידעו מה הולך להיות מחר יש כאילו אומרים פרשת אמן כל יום אחרי התפילה כי באמת כל העניין הכלכלי הוא מאוד זה וצריך כל הזמן כל הזמן צריך למשוך אותו כשהשפע מגיע ממשיכים אז יש שמחה יש הודעה וההודעה היא בעצם היא ממשיכה את השפע ולכן זה בעצם הנקודה למה התורה בעצם נותנת מקום אפשר לומר יותר מרכזי לדבר הזה כי לפני האוכל זה משהו אחר כאילו עוד לא עוד לא קיבלת אל תתפלל לפני בסדר זה לא קשור למשיכת שפע זה קשור לזה שאתה הולך להתקשר לגדוש ברוך הוא זה לא יפה שאתה עכשיו לפני שאתה מתקשר אליו כן שזה הדבקות כמו שאמרנו הרמבם הקשר הזה לגדוש ברוך הוא לפני כן אתה מתעסק עם החפצים שלך לפני שאתה עושה את החפצים האישיים שלך לפני התפילה זה באמת לא רק אוכל אוכל אולי קצת יותר קשה אבל באופן כללי כתוב בגדורים אחרים גם למה אתה עושה דברים שלך לפני שאתה עושה דברים שלמעלה בסדר? אז זה כביכול יכול להיות גם מדרבנן אבל בחיית התורה כאילו איפה היא אומרת לך כאילו להשקיע כביכול את עיקר את עיקר המסה עיקר המסה זה קיבלת? יש לך מלכות התברכה? עכשיו המלכות התברכה זהו עכשיו זה הזמן שלה להודות ולמשוך ולגרום לזה שהשפע הזה ימשיך אז ככה מבאר היהודי הזה מתוך כך מי שרוצה ספוילר ליום ראשון הוא מגיע גם לזיווג עוד הזכיר את קיית ים סוף על החסימות שיש שיש במזו ז הוא אומר יש עוד חסימות עוד דברים שצריך שפע שצריך לפתוח אותו וזה מה שקשור לזיווג בבשרת ה'
