תשעו מספר 6. אנחנו כבר הגענו לאות ג', שזה ממש יפה ללמד היום על צמצום. יש לכם את זה בצלחם בעמוד ד'. בעמוד ד' תראו את הכותרת למעלה. יש שתי דפים? כן, בעמוד ד' יש שתי דפים. אנחנו בעמוד השני. בשבוע הבא אנחנו צריכים לצלם את העמודים הבאים. אז אנחנו בעמוד ד', רואים את הכותרת למעלה: צמצום האור מסביבות הנקודה האמצעית. אם אני אעשה שוב חזרה קצרה, אנחנו מדברים בעצם על האין סוף. יש לנו בית המשכות: יש מיש שזה האור, ויש מאין שזה הרצון. הבריאה בעצם היא יש מאין, שזה הכלי. אין בבורא רצון, אז הוא ברא בריאה שאין בו, לכן זה יציאה לבר. איך הוא ברא? אנחנו אומרים שהאור מה שהיה באין סוף הלביש את הרצון לקבל מכל צדדיו. זה הנקודה שאני מראה לכם פה בציור שלכם. תסתכלו בציור, אתם רואים? אמרנו שלמדנו ששמו בגימטריה זה רצון, זה מה שנברא. שמו הרצון זה מה שנברא, והיה אור מסביב לכל הנקודה, היה אור שממלא את כל הרצון.
צמצום האור כיוון שהאור מילא את כל הרצון, לא היה מקום לתיקונים, כמו שכותב האר"י הקדוש. לא היה מקום לתיקונים כי מתי יש מקום לתיקונים? כשיש חיסרון. נוצר חלל, אז יש מקום לעבודה, מקום לתיקונים. אבל אם יש אור שממלא את כל הנקודה, אז אין מקום לתיקונים, הכל מושלם. אם הכל מושלם, אז אני לא בא לשען ואומר לו "יש לי שעון טוב, תתקן אותו". אם הוא טוב, אז אין מה לתקן. כשהאור מלא את כל הרצון, היה שלמות, היה ממש מצב מושלם שלא היה מקום לשום תיקון. זו הייתה מציאות באינסוף. קיבלנו את כל האור מאינסוף, הנקודה האמצעית הייתה מכל זה. לא היה שום רצון שהיה בו חיסרון. ומה עוד היה לחסר לנו באינסוף? זה גם חשוב לזכור. היה רצון, אבל לא היה הרגש לרצון. ולמה זה חשוב? כי אם אין הרגש, אני לא יכול להרגיש את התענוג. מתי אני מרגיש את התענוג? כשאני מרגיש רעב ואז בא האוכל, אני נהנה מהאוכל. כשאני בא למסעדה, רק כמשל, כן? אני צריך לבוא רעב. אם אני אבוא שבע, אני לא אהנה מהאוכל. אז אני בא עם חברים למסעדה רעבים, אז אתה נהנה. אבל אם יש שובע כל הזמן, האור ממלא, זה כמו אובר, לא מרגיש שום דבר. אבל הוא רואה את כל האור מכל מה שהוא מקבל. זו הייתה המציאות של אינסוף.
תנועה ראשונה של הנברא אחר כך אנחנו עוברים לאות ג', ופה מתחילה בעצם התנועה הראשונה של הנברא. אז מי זה הנברא? זה הרצון לקבל. הבורא ברא את הנברא, את הרצון לקבל. זה החומר, הרצון לקבל זה החומר של הבריאה, זה החומר הראשוני של הבריאה. והחומר הזה היה ממולא כל האור. עכשיו נראה את התנועה. עד עכשיו זה היה מלמעלה, אנחנו עכשיו מדברים מה הייתה התנועה. אז הכותרת: צמצום האור סביבות נקודה אמצעית. נקרא כמו שאנחנו רואים, נקרא למעלה ואחרי זה נקרא את האור פנימי למטה. אז אנחנו קוראים ברצף רק את העץ חיים למעלה את כל אות ג', ואחרי זה נחזור לאט לאט לפי פירוש של בעל הסולם. והנה, אז צמצם את עצמו אין סוף בנקודה האמצעית. אני כבר רק פה רוצה להגיד לכם, רק במילה הזאת: צמצם את עצמו אין סוף בנקודה האמצעית. זו מחלוקת מאוד גדולה בין כל המקובלים, ופה בעל הסולם מכריע. וזה לא דבר ברור, אנחנו הולכים לפי בעל הסולם. הוא מפרש את כתבי האר"י. השאלה מי צמצם את עצמו? מה האפשרויות שיש? מה זה מי צמצם את עצמו? כתוב מי זה הוא או מה האפשרות השנייה? מי זה שמו? אמרנו הרצון. אז האם הבורא צמצם את האור או שהרצון, הנברא, צמצם את עצמו מלקבל את האור? זו המחלוקת. אתם מבינים את המשמעות של הדבר הזה? זו מחלוקת גדולה. כי פה, לפי ניחוע שאני קורא, זה צמצם את עצמו אין סוף. האור צמצם את עצמו. למה? לבני כן נתת לך את כל האור, למה צמצמת? מה אומר לנו בעל הסולם? נכין את זה בנים. אז אני רק נותן לכם איזשהו נקודה למחשבה. והנה, אז צמצם את עצמו. כשאני אומר הנברא צמצם את עצמו, אז מתחילה להיות תנועה. זו התנועה. היה לו את כל האור, מילא את כל האור, פתאום הוא צמצם את עצמו. הוא מקבל את העולם. מה חסר לך? למה אני עושה לך מיליון דולר, נותן לך עוטב אותך וכדאי? לא רוצה. למה? אז איך? אז למה? איזה חוץ צמצם לעצמו אם הוא עוד לא הרגיש? כאילו הרבה אומר לאמא שלו: "אמא, די די די משפיעים מספיק". מי אתה בכלל חומר? הוא שולט בחומריות, אולי חומר בסוף, אבל פה נדבר על חומר רוחני, עוד לא חומר גשמי. נכון, חומר זה הרצון. אז בין הרי מה תהיה השלמות שלו? אתה אומר שהוא לא שלם. מה שאיפה? מה תהיה השלמות שלו? נותן. מי נותן? למה הוא יפה? הוא בעצם רוצה להיות דומה לבורא. הוא הבורא, שמו זה הרצון. אז יש את האור שזה יש מיש ויש את הרצון שזה שמו, זה הנברא. האור נמשך מהבורא. למה אני קורא לו נברא? כי יש בורא ונברא. אז הנברא הזה, הרצון הזה, אנחנו נראה שהוא מתחיל לעשות פה איזשהו תנועה. הוא אומר רגע רגע שנייה, כמו שאמרתם פה, ויוטובי אומר: "אני רוצה להיות דומה לבורא, אני רוצה גם להיות משפיע". להביא את החלק שלו, להיות שותף פעיל בתהליך. זה מה שהבורא רצה, שהנברא יבחר להיות דומה לו, להשפיע ולא רק לקבל. זהו תהליך של זיכוך ותיקון הרצון, להפוך אותו מרצון לקבל לרצון להשפיע.
תהליך הצמצום והבחירה המלכות דאין סוף, שהיא הרצון לקבל, בחרה לצמצם את עצמה ולא לקבל את האור בצורה ישירה, אלא רק בצורה של השפעה. זהו הצמצום הראשון, צמצום א', שבו הנברא בחר להיות דומה לבורא, להשוות את צורתו לצורת הבורא. זהו תהליך של בחירה חופשית, שבו הנברא מחליט לא לקבל את השפע אלא אם כן הוא יכול לעשות זאת בצורה של השפעה. הבחירה הזאת היא מה שמאפשרת לנברא להיות שותף פעיל בתהליך הבריאה, ולא רק מקבל פסיבי של השפע האלוקי. זהו תהליך של זיכוך ותיקון, שבו הנברא לומד להפוך את הרצון שלו מרצון לקבל לרצון להשפיע, וכך להתקרב לבורא ולהידבק בו.
השתוות הצורה והדבקות בבורא השתוות הצורה היא המפתח לדבקות בבורא. כאשר הנברא משווה את צורתו לצורת הבורא, כלומר הופך את הרצון לקבל לרצון להשפיע, הוא מתקרב לבורא ונדבק בו. זהו תהליך של תיקון וזיכוך, שבו הנברא לומד להפוך את הרצון שלו לרצון להשפיע, וכך להתקרב לבורא ולהידבק בו. הבורא רוצה שהנברא יקבל את השפע, אבל בצורה של השפעה ולא בצורה של קבלה אנוכית. זהו תהליך של בחירה חופשית, שבו הנברא מחליט לא לקבל את השפע אלא אם כן הוא יכול לעשות זאת בצורה של השפעה. כך הנברא הופך להיות שותף פעיל בתהליך הבריאה, ולא רק מקבל פסיבי של השפע האלוקי.
התנועה הראשונה והבחירה החופשית התנועה הראשונה שנעשתה בבחירה היא כאשר המלכות דאין סוף בחרה להיות דומה לבורא, להשוות את צורתה לצורת הבורא. זהו תהליך של בחירה חופשית, שבו הנברא מחליט לא לקבל את השפע אלא אם כן הוא יכול לעשות זאת בצורה של השפעה. כך הנברא הופך להיות שותף פעיל בתהליך הבריאה, ולא רק מקבל פסיבי של השפע האלוקי. הבחירה הזאת היא מה שמאפשרת לנברא להיות שותף פעיל בתהליך הבריאה, ולא רק מקבל פסיבי של השפע האלוקי. זהו תהליך של זיכוך ותיקון, שבו הנברא לומד להפוך את הרצון שלו מרצון לקבל לרצון להשפיע, וכך להתקרב לבורא ולהידבק בו. הביא את החלק שלו, מה זה? זהו חוזר על עצמו, ההעתה שהיא חשבה לא, היא לא את ההעתה, זה התנועה שהיא עשתה כדי לדמות. אני רוצה לדמות לך הבורא, אני גם רוצה להיות שותפה, אני רוצה לקבל הקבלה אקטיבית בשותפות. ואז נוצר פה קשר של אהבה בינינו הבורא. כמו שהבורא מניח תפילין, אנחנו מניחים תפילין. הבורא אומר "מי כעמך ישראל", ואנחנו אומרים "השם אחד". זה השותפות שלנו, זה המארג שמחבר אותנו עם הבורא. הבורא לא רק נותן ואנחנו מקבלים. אי אפשר לייצר אהבה גם בזוגיות אם רק הבעל משפיע והאישה רק מקבלת. גם האישה נותנת וגם הבעל נותן, יחד מייצרים אהבה. זה קשר, גם בחברים. זה חלק של הבריאה בקשר עם השם יתברך, לא לנצל, לא להיות עינוכים, להשפיע בכל איך אני נותן. זה החלק של הבריאה בקשר עם השם יתברך. זה נלמד את זה, איך עושים את זה.
תהליך הבריאה והזמן זה חוזר, יש תנועה. זה לא היה שם זמן, נכון? לא, אמרנו שאין זמן. זמן ברוחניות זה סיבה מסובב, כן. למה שפתאום החליטה עד עכשיו? כאילו, אתה לא איזה בן אדם, איך זה זמן? כאילו, שאתמול היא קיבלה והיום היא פתאום לא רוצה. זה לא זמן במובן שלך. אנחנו עומדים כדי לסבר את האוזן. איך אני אסביר לך? אז אין לנו בריאה, בגלל שהתפיסה שלנו היא בזמן, אז אני חייב להסביר לך. אתה צודק, זה הכל קרה. זה קרה ב… הוא אמר ויהי, אבל אתה לא מסביר לנו שביום הראשון ברא את זה, ביום השני ברא את זה. מה, ביום השני? בורחיקה, למה לא? הוא אמר ויהי, אבל התפיסה שלנו היא טיפין טיפין, זה התפיסה שלנו. אבל באמת, מה לחוץ? זה קורה בבת אחת. הכל עכשיו מסבירים לך פה תהליך שקרה. איך זה יכול לקרות בבת אחת? איך מה? כי ברגע שהיא בחרה ביתר דביקות היה בושה, הרגישה. כל התנועות האלה מסבירות לך את התהליך הזה לאט לאט כדי שתתפוס. גם ככה בקושי מתופסים. אז אני רוצה לראות איך להסביר לך בפעם אחת איך לתפוס את זה. זה תהליך. נראה לי שכאילו, איך בעל הסולם… אה, נראה לי איך בעל הסולם הגיע לזה. אתה רואה את המציאות? אתה מבין? אני רואה במציאות כללים מסוימים. הוא השיג את זה. זה השגה. בעל הסולם השיג את זה.
השגת המקובלים אבל איך הוא השיג את זה? זה לא לפי הקשקש שלו, לפי האר"י הקדוש. האר"י הקדוש השיג את זה. המקובלים השיגו את זה והם אמרו לנו ככה הדברים פועלים בעולמות העליונים. לפי מה הוא השיג את זה? תקרא בכתבים שלו, התייגע ועשה ולמד. הוא התייגע מאוד מאוד חזק להשיג את זה ועד שנעשה לו גילוי אליהו. זה אישי? לא, את כל מה שאנחנו לומדים פה. תקרא את התורה, תקרא את הגמרא, אתה לא צריך. זה המקובלים גיל לנו, אבל הם לקחו את זה מהתורה. מה זה? מאיפה מגיעים? מאיפה האר"י למד? אז אומרים שהיה לו גילוי אליהו, הוא למד, היה לו כל מיני השגות. איך אתה יכול לדעת שזה באמת נכון? זה אמונה. מה אתם עושים כאן בציון? אנחנו הולכים לרבי שמעון בר יוחאי. כל עם ישראל לרבי שמעון בר יוחאי ולא נאמין לו? זה רשב"י, זה הזוהר. זה היה יופי פה להאמין. זה דברים יפים, יש בזה רציונל. יש בזה תקרא, אנחנו לומדים פה. יש פה תנועה, תנועה יפה שקורית.
בחירה וצמצום בשעה בעצם יצאנו לנפרדות כי אנחנו רוצים קשר עם השני ברוך. יש פה תהליך, קורה פה תהליך. זה מה שהולכים ללמוד פה ורק פה. אנחנו רוצים ללמוד את זה במקום אחר. תקרא הרמח"ל אחרי שנלמד את הדברים האלה. נקרא הרמח"ל, נקרא רבי נחמן מברסלב. נראה את כל הספרים המקובלים. וואלה, הנה לזה התכוון. פתאום הדברים יפתחו לנו כי פה באנלספרד נותן לנו פה מפתח להבין את כל ספרי החסידות. רק נראה מה זה צמצם את עצמו. מה זה צמצם? מי צמצם את עצמו בכלל? למה שיצמצם את עצמו? מה יהיה חסר לך באינסוף? למה שיצמצם את עצמך? רצה לשפוט סורת הלב. זו השאלה של הבחירה. אני יודע שהשאלה היא שאתה בוחר, אבל אתה לא באמת פה. אין פה בחירה אמיתית. יש לך שני בחירה שלא להיות רק לקבל. אתה מניח תפילין כל יום? למה? זה מה קפאה לנוער כגיגית, נכון? זה אומר חברה, זה אומר חברה קיבלוה זה היה ברצון ועכשיו אני מניח תפילין. אני יכול להיות לניח תפילין? כן, אני לא יודע. למרות שאני חייב, זה גם קשה להבין. למרות שאני חייב, אני בוחר בזה. הבחירה זה צד האדם. זה צד האדם. אם אני עושה כי אני מוכרח, זה עדיין לא צד האדם. אני חייב לשנוף את הבית לשבת, אבל אני בוחר בזה. אני לא יכול להיות בית מלוכלך, אבל אני בוחר בזה. יש חסרות מאוד מרותית. אז זה כאילו אין לך בחירה כמו שעכשיו אתה אין לך שיניים אז אתה תהיה חייב להוסיף שיניים מסוימות. לא יכול בלי להוסיף. אתה לא יכול בלי אם יש משהו שמואמר ותי בך שאתה לא יכול להתקיים של בלעדיו. אתה עושה הכל כדי להשיג אותו, אבל נכון, אני עושה הכל, אבל אני רוצה לבחור בזה. זה מושג, כתוב "בחרת בחיים".
