עץ חיים | שער טנתא | הרב דוד גבריאלי

טוב, קדימה, נכנס לעניינים. אז אנחנו מתחילים היום שער שנקרא שער תנת"א. עכשיו זה לא בגלל שגמרנו את כל שער האח"פ, אבל בגלל שאנחנו ככה נדגשים פעם בשבוע, אז יש שם הרבה מאוד פרטים כאלה קצת, קצת כבדים, אז אמרתי, אני מדי פעם קצת מדלג, אבל אנחנו שומרים על הרצף של הדברים, בעזרת השם העיקרים. תנת"א, ראשי תיבות של טעמים, נקודות, תגים, אותיות. ונבהר את עניינם, נכנס ככה ישר לתוך הזה ואז נראה. דה, כי אין מציאות ציור קומת אדם בעולם שלא יהיה בו כללות דלת בחינות, אשר כוללים כל האצילות וכל העולמות כולם, ואילו הם: אב כזה, י' קי ו' קי, כן זה במילוי יהודים. שמים לב למילוי, כן, כלומר את הכל ממלאים בי' זאת אומרת ה' כותבים ה' י' כי אפשר גם לכתוב ה' א' ואפשר לכתוב גם ה' בי שום דבר, זאת אומרת ה' ה'. אז ה' עם י' ו' כותבים ו' י' ו' זאת אומרת גם ה' ו' עם מילוי י' והה' האחרונה היא גם כמילוי י'. סך הכל כמובן ביחד שבעים ושתיים. ס"ג, י' קי ו' קי, הבדל בין ס"ג לאב זה שה' ו' היא במילוי א' במקום במילוי י'. בסדר, זאת אומרת שני ה' הם ממלאים בי' אבל ה' ו' מלאה באלף. זה אומר שהס"ג הוא בעצם מצד אחד הוא דומה לאב, הוא קשור לאב כי המילוי שלו בעצם הוא אותו מילוי מצד שני יש לו כבר איזה, יש לו איזה משהו אחר וזה בא לידי ביטוי בא' שמחליפה את ה' ובסך הכל זה ס"ג. מה? י' קי ו' קי, הקודם במילוי א' כן זה פשוט, ה' עם א', ה' עם א' זה ה' אחרונה עם א' וה' האחרון נקרא שם בן וזה מילוי ה' כלומר ה' כותבים אותו ה' ה' ה' ו' כותבים אותו פשוט ו' ו' בלי מילוי בכלל בסדר, זאת אומרת האות ו' היא פשוט ו' כמו שכותבים ו' בצורה הבסיסית והפשוטה האות ה' היא ממולאת בה' נוספת וביחד זה 52 זה מניין בן והנה, אלו הדלת דווית הנחלקים לדלת מילואים האלו הם דלת בחינות האלו התאמים שם אב הנקודות שם ס"ג התגין שם מה האותיות שם בן וכל אחד מאלו הדלת דוויות כלול מכולם ויש בכל הוויה מהם בחינת תנת"א.

מבנה האדם והעולמות אז זה בעצם עכשיו התחלת העניין שקשורה לשער שלנו שנקרא שער תנת"א כי הארבע הוויות האלה שדיברנו עליהם אב, ס"ג, מה, בן הם בעצם מגבילים לתנת"א. כלומר, השם הכי גבוה זה התאמים בסדר? למי שקורא בתורה אז שידע שתאמי המקרא זה גם מי שלא קורא בתורה, גם מי ששומע את התורה אז התאמים הם הכי הכי גבוהים. אחרי התאמים יש לנו את הניקוד כן נקודות זה כמובן הניקוד וזה מגביל לשם ס"ג. התגים הם מגבילים לשם מה. האותיות הם מגבילים לשם בן. שימו לב לדבר מאוד ברור וידוע שמה שנמצא בספר תורה בפועל זה כמובן התגים והאותיות דהיינו, המה והבן הם גלויים הם כתובים, הם הנמוכים יותר. התגים, האותיות והניקוד והתאמם הם נסתרים הם בעל פה. כלומר, הספרים שלנו הם כתובים כמובן אבל בספר תורה עצמו, זה שזה לא כתוב למה זה לא כתוב בספר תורה עצמו בגלל הגובה של האב והס"ג בגלל שזה כל כך גבוה וכל כך רוחני וכל כך מופשט זה לא משהו שיכול להתלבש בתוך המציאות של הדיור שנמצאת על הכתב. אני רוצה אולי טיפה לחזור למשפט הראשון דה כי אין מציאות ציור קומת האדם בעולם שלא יהיה פה כללות דלת בחינות האלה. זאת אומרת כל אדם והאדם בעולם כן כן כן, טוב שזה כאילו לא מה? כן כן זה קשור למבנה של האדם נגיד בעק אני רק אתן דוגמה כדי נפסר ריח איזה לא כה הפוך זאת אומרת בוא נתחיל מהאדם הראשון האדם הקדמון אדם הראשון צורכי לא אדם הראשון אדם הראשון בבריאת העולם אדם הקדמון, א"ק מה שנקרא אם אתם זוכרים בא"ק אז עד התבור שלו זה נקרא החלק העליון שהוא קשור לאבא ולס"ג דהיינו תאמים וניקוד מהתבור ומטה זה החלק של המה והבן זה החלק התחתון של האדם בגדול זה גם אותו הדבר באדם, זה אדם זה אותו הדבר חלק העליון הראש הלב כל האיברים האלה הדקים יותר המשמעותיים יותר הרוחניים יותר הם בחלק העליון של האדם וחלק התחתון זה המה והבן שהם שייכים כבר למה שנקרא מהחזה ומטה מהשליש התחתון של החזה ומטה זה הבחינות האלה וכן זה נמצא בסוף בכל אדם ובכל מבנה יש את הדבר הזה.

תאמים וניקוד איך נמצא בתורה ששתי החלקים העליים משומעים הם נמצאים ולא כתובים לא משומע אלא זה בדיוק המשומע בגלל שהם כל כך גבוהים ורוחניים הם לא יכולים להתלבש בזה אלא הם חופפים פה הם נמצאים פה מאוד נוכחים אתה לא יכול לקרוא מילה בתורה בלי תאמים ובלי ניקוד אתה קורא את הרויות זאת אומרת אתה לא יודע איך לקרוא את זה באמת יש לך סימוכים שהגיד שהקורא יקרא בלי סומך שמסמן לו כי בכל זאת אני אסתר אתה אמור לבחר כן ככה זה מה שאמרנו מה? אתה יצאת איתה חבה זה כדור שם לא סימנו לא? זהו, צריכים להכין לגמרי בלי מי שיציד אותך כאילו אתה בדיוק הוא יותר גבוה, ברור גם זה כתוב הגביל הגביל זה כתוב שהגביל הוא בעצם באיזשהו מקום התאמים והניקוד כאילו בגביל הם מסתרים שם אבל הם בעצם קשורים לשם, זה המקומות הגבוהים הגביל זה מהחיים בסדר גם בקלילי דקדוק יש דברים שאתה מבטיל את כלי של הדקדוק למשל שיש אהבים לפני בקטקפט סתם ככה בקטקפט בראש מילה צריך להודגש, שיש אהבים לפני אז זה מייח שר אור אין תנקולה, אבל אם ישתה משרת אם ישתה מפסיק הכל מתפסק, כן יש כתוב שהוא תרף עיני ישראל במקום אחר יש דרגת תהביר שהוא תרף עיני ישראל יפה מעניין לראות שהגביל הוא אומר כאילו מבחינת הגובה, אגב התאמים כתוב כתוב בספרים שהתאמים זה שהם כל כך גבוהים זה בגלל שהתאמים הם בעצם באיזשהו מקום זה כאילו הנשמה של כל הקריאה כי הרי אתה מרגיש במנגינה אתה הרי מרגיש כאילו את את האווירה כאילו את מה באמת קורה פה כן מה זה תאמים, תאמים זה פירוש אתה עושה הפסקה במקום הנכון זה משפט שתחבר לך ברור זה הפירוש ולא רק הפירוש שלה זה גם כאילו התוכן הפנימי של הדברים זה כאילו גם נותן לך את את כל מה שאני דמתי פעם כשלמדתי שאתה לוקח כל פסוק ואתה מפסק אותו ומתאים אותו לפי כללים זה לא סתם לפי כללים איפה אתה שמת זה ואיפה מתי אתה שמת יש לרב גיס שהוא מה? גיס של הרב פעם בא לפה אבא של הרב לא? יהודה מה? יהודה עדרי? קשור לרב הרבה גיסים באו לא, לא, כשהוא בא לכאן עשה לנו שיעור על תאמי המקרא יכול להיות שהוא קשור לרב זמור לי לא, קרסקס? רגע טוב אני לא מתחבר לי ישר אני צריך לא יודע אולי אפשר לחבר את זה לשיעור של שבוע שעבר כי תאמים אבל זה האוזן גם האוזן הכי גבוה כן כן כן זה קשור אנחנו נראה את זה פה אנחנו נראה אז זה הפתיחה הקדימה והנה את קרקפת שזה עק שהוא ראש עד בחינת מקום האוזניים שלו נקרא בחינת שם אב והוא סוד התאמים שבו קנן אם היות שגם בבחינה זו לבדה כלולה תנתה אלא שאין לנו רשות לדבר בזה בסדר? אז קודם כל לשים לב אפרופו בדיוק מה שאמרת עכשיו יוסף זה בדיוק ככה הגולגולת זה החלק העליון זה קשור לשם אב זה קשור לתאמים ואי אפשר לדבר על זה אין מה לדבר בזה זה כל כך גבוה שבזה פשוט לא עוסקים אם כי בתוך האב עצמו גם יש את כל התנתה אבל זה לא משנה אנחנו לא עוסקים בזה גם בבחינות הנמוכות של זה אנחנו לא עוסקים אנחנו לא עוסקים בזה בכלל בגולגולת אנחנו לא עוסקים בכלל והנה אף אפי שאנו מכנים וקוראים כאן כינויים אלו כגון, אדם, ראש אוזניים וכיוצא אינו רק לשקך האוזן לשיובנו הדברים לכן אנו מכנים כינויים אלו במקום גבוה כזה אמנם עיקר כינויים אלו הם מעולם האצילות ולמטה שהוא מין אריך אנפין דאצילות הוא למטה כי משם ואלך יש בחינת פרצוף אבל מאריך אנפין הוא למעלה אין שם בחינת פרצוף כלל רק לשקך האוזן אנו מכנים כינויים אלו.

מבנה האצילות אז פה יש דבר חשוב בתוך המדרגות של הדברים וזה נקודה מאוד מבשוטה יש אנחנו נמצאים בשלב שבחן אין פרצוף כשיתחילו פרצופים אז לפחות אני מבין ברור שגם שמה אוזניים וראש וזה זה הכל לשקך את האוזן אבל לפחות אני מבין שכבר מדברים על איזה שהוא מבנה מדברים על מבנה אז אני יותר יכול להבין שאנחנו גם אומרים את האיברים שבתוך המבנה הזה כי יש פרצוף אז לפרצוף יש עיניים ויש אוזניים הוא אומר אל תתבלבל זה שאני עכשיו אומר לך בחינות של אוזניים של עיניים וכולי וכולי זה ממש ממש לגמרי לשקך את האוזן כי בכלל עוד אין פרצוף ולכן אבל מצד שני זה כל כך גבוה בזה שאין לך איך כאילו קצת להוריד את הדברים שתוכל להבין אותם אז לכן הוא משתמש להריזה אני אשתמש לך באיברים האלה למרות שזה לגמרי לגמרי לא שייך מה? ע כל התנתה הוא אומר למעשה שאין מקום בכלל לטיועים כרגע כיוון שהוא הזכיר כיוון שהוא הזכיר הוא התחיל להזכיר עכשיו שיש קשר בין התנתה לבין האיברים כי הוא אמר גולגולת זה שם אב אז אם אלה מהאוזניים זה יהיה שם ס"ג וזה יהיה קשור לנקודות אז הוא מכניס לך פה ואומרת למרות שאני משתמש לך פה באיברים אל תחשוב שהחילו פרצופים כי לא התחילו פרצופים וזאת הנקודה בעצם כמו שכלפי ה' כתוב יד ה' דברי תורות בישון בני אדם דברי תורות בישון בני אדם ברור הכל זה כאילו האנשה וכל מידי פעם צריך רק להדגיש את זה באיזשהו דגש יותר כי כי אפילו פרצופים אין ולכן ברור שאין מה לדבר בדברים האלה והנה מבחינת האוזניים מבחינת האוזניים ולמטה נתחיל לבאר בקיצור נמרץ זאת אומרת אמרנו גולגולת לא מדברים שם ס"ג לא מדברים בסדר שם אב סליחה שם אב לא מדברים הוצאנו את זה מהזה ועכשיו אנחנו יכולים להתחיל לדבר על משהו שהוא כאילו מבחינת אוזניים מבחינת האוזניים ולמטה נתחיל לבאר דה כי מהאוזניים ולמטה מתחיל שם ס"ג שבו שבו הכוונה היא בעק הוא כבר מתבאר כי גם הוא גלוי מתנתא ונודע כי לעולם התאמים והנקודות נחלקים לגימל חלקים כי יש בחינת התאמים ונקודות למעלה על גבי האותיות וכן יש למטה מן האותיות וכן יש באמצעית האות. שימו לב קודם כל לנקודת המוצא. הוא אומר: "אתם זוכרים שאמרתי לכם שלכל אחד יש את כל התנתה?" אז עכשיו אנחנו מדברים על הסג, אבל נזכור שלסג יש את כל התנתה. זה פשוט, זאת אומרת, אם אנחנו נתקל במושג של אב של הסג, סג של הסג, אנחנו צריכים להחזיק ראש שבכללי אנחנו בסג, בתוך הסג, בבחינות השונות של הסג. עוד נקודה שהוא אומר אותה, הטעמים עצמם מתחלקים לשלוש: יש טעמים מעל המילה, מתחת למילה ויש באמצע המילה. מה זה באמצע המילה? נח, מתחת באמצע המילה פסק, מקף, פסק. כל אלה שלמעלה יש לך את הדרגה, את הטביר, את אלה שהם למטה ויש לך גם באמצע. יש הבדלים גדולים בין הטעמים.

האור הפנימי והאור החיצוני הנה אור פנימי שבזה האק יצא לחוץ דרך הנקבים הנ"ל. הנקבים הנ"ל כמובן מי הם? מה הנקבים? רבה אור פנימי של האק יצא דרך אח"פ. כשאומרים אור פנימי יצא דרך הנקבים הנ"ל, הכוונה היא כמובן לאח"פ. האבן היוצא מן הראש יוצאים דרך נקבי שערות. כבר אמרנו שאין אנו ראשיים לדבר או להתעסק בו ולכן נתחיל לדבר מן האבן היוצא מן האוזניים. האור שיוצא מהעק החוצה הוא נמוך מהאור שנשאר בפנים. האור שנשאר בפנים הוא אור אין סוף עצמו. האור שיצא לחוץ הוא אמנם האור עצמו של העק, אבל עצם היציאה שלו החוצה כבר הורידה אותו. אל תחשוב שבגלל שהוא יצא החוצה והוא התאבע, אז הוא כבר פחות מהכלים של העק. לא, הוא אור. הדגש פה הוא שהוא אור, הוא לא כלי.

האורות היוצאים מהאוזניים כאשר יצא האור דרך נקווי האוזניים, ימנית ושמאלית, נתפשטו האורות האלו מבחוץ ממקום האוזניים עד מקום שיבולת הזקן. נמשך בהתפשטותו מנגד התפשטות שיער הזקן הצומח בלחיי בצדדי הפנים וכנגדו נתשט ונמשך אור הזה עד שמגיע למטה בשיבולת הזקן ושם מתחברים האורות היוצאים מבית נקווי האוזניים. אמנם לא נתחברו בחיבור גמור, אבל נשאר ביניהם חלל מעט. האורות האלה שיוצאים מהאוזניים יוצאים כאילו לאורך הזקן של הלחיים שהולך עד שיבולת הזקן. יש פה סיפור שלם סביב האורות האלה עם המקבילה שלהם שזה השיערות שיש בזקן. בהמשך הדרך נפגוש את זה בצורה יותר פרטנית.

הגדרת פנים ואחור בזה האור יש בחינת י' ספירות שלמות באופן זה: מאוזן ימין נמשכת י' ספירות מבחינת אור מקיף ומאוזן שמאל י' ספירות מבחינת אור פנימי. בית בחינות אלו הם י' ספירות שלמות. ימין זה בחינה של החסד, שמאל בחינה של דין, צמצום, גבורה. מאוזן ימין יוצא אור מקיף, שמאל יוצא אור פנימי. כל אחד יש לו עולם שלם, כל אחד יש לו את העשר ספירות שלו. הגדרה של פנים ואחור היא רק במקום שיש נקבים. הנקבים הם הפנים, האחור הוא מקום שבו אין נקבים. האור שיוצא דרך הנקבים יוצר את הבחינה של פנים. האור שנשאר בפנים ולא יוצא בכלל הוא יותר חזק מהכל כי הוא אור אינסוף.