החשיבות של תפילת עמידה נשמע בית פרעור, ונמצא בחוברות בעמוד קוף עין בית. הפשט של הפסוק הוא "והכול נשמע בית פרעור למור באו אחרי יוסף". רבי אלעזר פתח, ויש גרסה שאומרת רבי אבא, פתח ואמר: "נחשפה וגם קלטה נפשי לחצרות השם ליבי ובשרי ירננו אל אל חי". כל אדם שרוצה להתפלל לפני בוראו, צריך להקדים ברכות בכל יום ולצלותי בזמנה. בצפרה לאחדה בימינה דקודשא בריך הוא, ובמנחה לאחדה בשמאלה. תפילה היא תפילת עמידה, כלומר תפילת שמונה עשרה. אי אפשר להתפלל תפילת עמידה לפני שמקדימים לזה ברכות. יש שני פירושים מרכזיים לברכות: ברכות השחר או הברכות שיש בפסוקי דזמרה. יש גם כאלה שאומרים מאה ברכות בכל יום, אך זה לא לפני התפילה אלא לאורך כל היום. הכוונה היא לברכות שהן לפני התפילה, ויש מבנה של עולמות שחייבים ללכת לפי הסדר.
הבדל בין שחרית למנחה לגבי התפילה עצמה, יש הבדל בין שחרית למנחה. שחרית היא מבחינה של החסד, תחילת הבוקר, תחילת היום, ואילו מנחה היא מבחינה של הגבורה והדין. התפילה היא חיבור לקדוש ברוך הוא, ויש להתפלל בלחש. תפילה בקול לא מתקבלת, כפי שמכירים מהגמרא על חנה שהתפללה וקולה לא נשמע.
החיבור בין הקולות התפילה היא חיבור בין הקול שלא נשמע לבין הקול שנשמע. המלכות, שאין לה מעצמה כלום, מקבלת מהיסוד, שהוא הקצה של עבב קצוות. פסוקי דזמרה הם שירות ותשבחות שהציבור אומרים בקול. החיבור בין הקול שלא נשמע לקול שנשמע יוצר את המצב השלם של האחדות.
המלכות והחיבור לקדוש ברוך הוא המלכות היא השכינה, והיא בוכה על חורבן בית המקדש ועל גלות ישראל. יש גזירה שווה בין "והכל נשמע" ל"כל ברמה נשמע", שמדב על רחל, שהיא המלכות. הקול העליון שממנו יוצאים כל הקולות הוא הבינה, והקול שלמטה הוא המלכות. חזרת השעץ היא מדרגה יותר גבוהה מהתפילה בלחש, כי היא נאמרת בקול במקהלות כלל ישראל.