השיעור עוסק במציאות הרוחנית של האינסוף לפני בריאת העולם, תוך הבנת המשכות האור והרצון וסיבת הבריאה כרצון להיטיב לנברא. מוסבר עקרון "אין העדר ברוחניות" והחשיבות של השוואת הצורה בין הנברא לבורא לאחדות רוחנית. השתוות הצורה מובילה לקרבה רוחנית לבורא, בעוד שהשתנות הצורה גורמת לריחוק, וההבדל בין הבורא לנברא נובע מהרצון לקבל שקיים בנאצל.
