יעקב אבינו חשש ממפגש עם עשיו, ולכן חילק את מחנהו לשניים כהכנה למלחמה או לשלום, תוך דאגה שחטאיו יפגעו בהבטחת ה'. הקטע משווה בין יעקב לאברהם בהקשר של השגחה ניסית מול השתדלות טבעית, ומקשר בין מעשיו של יעקב לאירועים היסטוריים כמו הגלות והגאולה. בנוסף, נדון איסור חישוב זמן הגאולה, עם דגש על פעולה אקטיבית מצד עם ישראל לקידום הגאולה בדרכים טבעיות ולא נסיות.