מצבת רחל רבי יהודה אמר: "ויצא יעקב מצבה על קבורתה, המצבה של רחל". גם הפטירה שלה גלויה ונכתבה בתורה, וגם המצבה שלה קיימת עד היום. מהו "היום"? היום הזה הוא כאשר השכינה תחזור מהגלות של ישראל, כמו שנאמר: "ויש תקווה לאחריתך נאום ה' ושבו בנים לגבולם". זהו שבועה שהקדוש ברוך הוא מזמין את ישראל לחזור מהגלות ולקיים את המצבה של רחל. הם יבואו לבכות שם, כמו שרחל בכתה על גלות ישראל. כשיחזרו, יהיה בכי של שמחה, בכי שמעכל את כל האיסורים שעברו, ובסופו של דבר הוא בכיוון ההפוך של החזרה. כתוב: "כי יש שכר לפעולתך". רחל מוכנה לקבל את ישראל ולשמוח על חזרתם עם השכינה, כי בגלות יש פירוד ובחזרה יש חיבור מחודש לשכינה.
ראובן ובלהה רבי אלעזר אמר: "ויהי בשכון ישראל בארץ ההיא". לאה ורחל מתו, והשכינה עברה לאוהל של בלהה. ישראל, שהוא יעקב, נמצא עם השכינה באוהל של בלהה. השכינה נמצאת בבית הזה, והבית הזה הוא בלהה. ראובן ראה שבלהה ירשה את המקום של אמא שלו, לאה, ולכן בלבל את מיטתה של בלהה. זה לא היה כפשוטו, אלא הוא החליף את מיטתה של בלהה, שזה בעצם סילוק של השכינה. רבי ייסא אמר: ראובן ישן על מיטת בלהה, וזה לא שייך כי השכינה היא במעמד גבוה וצריכה לחכות ליעקב. השכינה לבד, בלי החיבור עם הזכר, שהוא יעקב, לא יכולה לפעול בעולם. לכן, ראובן טעה בהתייחסות שלו לשכינה.
דרכי השם רבי יהודה פתח ואמר: "כי ישרים דרכי ה', צדיקים ילכו בהם ופושעים יכשלו בהם". כל דרכי הקדוש ברוך הוא ישרים, ובני האדם לא תמיד מבינים על מה הם עומדים. צדיקים יודעים את דרכי ה' ומשתדלים בתורה. הם מכוונים לדרכי השם, שהם שלושים ושתיים נתיבות, והולכים בדרך הישרה. הפושעים, לעומת זאת, לא משתדלים בתורה ולא יודעים את הדרכים. הם נכלים בעולם הזה ובעולם הבא. כל אדם שמשתדל בתורה, כשהוא נפטר מהעולם, נשמתו עולה בדרכי התורה. אם לא השתדל בתורה, הוא לא יודע את הדרך ונכשל בעולם הזה ובעולם הבא.
שמירת התורה כתוב: "בשוכבך תשמור עליך והקיצות היא תשיחך". התורה שומרת על האדם גם בקבר. כשהקדוש ברוך הוא יקים את הרוחות והנשמות בתחיית המתים, התורה תהיה סנגוריה על הגוף. ככל שהגוף היה מחובר יותר לתורה בעולם הזה, כך הוא יקום בתחיית המתים בצורה טבעית ומהירה. מי שלא עסק בתורה, התהליך יהיה מורכב יותר.
