איך נדענו ועל דא דוד מרקא הווה משער שיעור הדלליה כן, מחובר את זה בכוף מנגימט זוהר ז'כרי שטיין עמוד א' כוף מנגימט. אנחנו באמצע הסוגיה של דוד המלך שלא היה ישן שנה של 60 נשימות. ועל דא דוד מרקא הווה משער שיעור הדלליה בדין זה התקיים בחיים ולהישלוט בתאם הדמותה כן, אז היה כדי להמשיך להיות דוד מלך ישראל חי וקיים שייך לחיים, שייך לנצח. אז הוא היה מחשב שהוא לא יעבור את השיעור וכאן התפלג לילה הווה דוד מתקיים באטרי בחצות הלילה. דוד המלך היה מתקיים במקום שלו, המקום שלו זה המלכות, כלומר היה מדייק את המקום המדויק שלו מבחינה רוחנית כדי שהוא לא יעבור את השעת החצות ואז הוא נכנס כבר לעולם שהוא הפוך מעולם החיים. בדין, איתאר פלגולליה וקיטרה קדישא איתאר ברגע שמגיע חצות הלילה הקטר הקדוש, יש שם איזה רגע גדול שאחריו יש כבר השפעות אחרות. אחרי חצות, לישון אחרי חצות זה משהו שהוא עקרונית, הוא בעייתי. אנחנו היום חיים במציאות אבל מציאות אחרת. אבל בעצם העניין מבחינת מה שקורה בעולמות דפישון לפני חצות לילה יש מה? דפישון לפני חצות לישון זה מה שכתוב פה, דפישון לפני חצות ומחצות לקום. ואז מי שם יש גם בהלכה שמי שייכה שם אחרי חצות אז הוא לא מביא ככה מבילים. יש גם בהלכה, גם פה מביא פה יש פה כדי הליכות עולם יש פה כמה וכמה פסקאות זה נושא של היסור של שנה אחרי חצות על פי הזוהר.
דוד המלך וחצות הלילה כל פנים אז בעד אללה להשכח הלילה דוד מתקשר באתר אחרא ואתר דמוטה. דוד המלך מכוון ככה שהוא כל הזמן יהיה מחובר למקום של החיים ולא לאתר אחרא. אתר אחרא זה המקום של המוות שאם ישנים אחרי חצות פוגשים אותה ולכן ככה הוא קיבל א הדברים. זה קשור לקריאת שמע גם אסור לעבור את חצות כן, היה לנו שם אמר שאומרים עוברים את חצות אז יש דעה שכבר לא אומרים ברכת המופלים. בקיצור, זה עניין של מהלכים שיש כן בגיל דקת אית פליג לילה הוא קדושה, הילאה, יתאר מתעוררת קדושה גדולה בעולם בזמן הזה של מחצות ועלה הוא ברנש נעים בארצה ואדם ישן על מיטתו ולא יתאר להשכ בעיקר הדמרי הוא לא מתעורר כדי לעסוק בכבוד בריאו ההיא הוא התקשר ברזה דמותה ומדבק באתר אחרא. אז כן, בזה שהוא לא מתעורר לעסוק כן, זה זמן גדול זה זמן שראוי לעסוק בו בשירות ובתשפחות ובתורה ואם הוא ישן כאילו מתרחק מהדבר הזה. ועל דעה דוד מלכה הוו קיים להשכח בעיקר הדמרי תדיר חי לגבי חי ככה ביטוי מעניין כן, אז הוא היה קם תמיד בחצות, חצות לה להקום להודות לך כדי להודות לבוראו וזה נקרא חי לגבי חי. כן, אז דוד המלך ישראל חי וקיים, דוד המלך זה בחינת החיים וזה צריך לפוש את החי, מה זה החי? החי זה הזמן של אחרי חצות זה זמן שהמציאות הרוחנית היא חיה בעוצמה בעוצמה גדולה זה נקרא חי לגבי חי. זאת אומרת, דוד מלך ישראל שהוא בחינת חי יפגוש את הזמן הרוחני שהוא גם כן זמן גדול, זמן של חיות ולא נעים בשינתה לטעם הטעם הגמותה ולא שלא ישן למה תואמים לטעם המטער?
שישים נשימות ושנת הסוס בגין כך, הווה מתנמנם כסוס שיטן נשמי ולה בשלימות כן, היה ישן שישים נשימות יש אומרים חמישים ותשע, ולא להגיע לשישים יש אומרים שישים נשימות שלמות. אגב הנושא הזה של שיטן נשמי פרשים גם קושרים את זה מה זה כמעט? אפשר לומר תמיד אבל בטח כמעט תמיד במפרשים גם כל פעם שיש משהו בכפולה של שש, אז באופן טבעי מחברים אותו גם באמת לבקצוות, לשש ספירות האלה, מה זה לא במקרה שיטין נשמי, לא במקרה כאילו המספר הזה המספר הזה הוא איזשהו מספר של איזו מין יחידה כזאת שלמה שגם לטוב וגם למותיו, כאילו שאם עוברים אותה וישנים יותר מהזמן הזה, אז כבר כאילו נכנסים לאיזשהו עולם אחר. על כל פנים, הוא היה מקפיד גם כשהוא ישן לא לישון בצורה הזו, ובכל מקרה, לקום בחצות. זאת אומרת שפה בעצם שני דברים יכול להיות טוב שזה קשור גם לשישים, זאת אומרת שזה שנת הסוס, שזה שישים ושש, יפה יפה שישים ושש, יפה יש לה מאוד שישים, שש, שישים, זה כמעט השיסוס, השנה שיסוס זה שיטין, שישים ושימות כל השירים אנחנו אומרים שישה סדרי משנה זה שישים דיבורים סביב כן, כן, כן, אז גם גם את זה מביאים, שישים דיבורים שישים מילים שיש בשימותיות שיש ברכת כהנים, פה עכשיו אמרנו בישיבה שישים מותיות ברכת כהנים יש הרבה דברים עם שישים וגם השישים נשימות, קשורות לעניין הזה.
רבי יהודה ורבי אוסי בכפר חנן על כל פנים אז הוא היה מקפיד על הדבר הזה שיש רבי יהודה ורבי אוסי ונשקוע כן, בואו נזכור שכל זה מדבר על היהודי הזה רבי יהודה ורבי אוסי מתארחים בכפר חנן, ונכנס יהודי עם כלי גדול מלא יין כנראה שנכנס יין יצא סוד זה לא סתם כנראה יין לא כתוב איך זה מוסבר, איך זה קשור, אבל כנראה קשור. ועל כל פנים היהודי הזה פתאום הוא אומר להם שמה דברים דבר שמופיע בזוהר הרבה יהודים שנראים פשוטים פתאום כשהם מתחילים לדבר אתה מגלה שהם לא כאלה פשוטים כמו שאתה חושב, אלא הם מלאים זה לאהו הנביא כן, או לאהו הנביא, או שבאמת מלאים מצוות קריבון גם לנשימות שאתה לא רואה עליהם ובפנים הם מלאים. על כל פנים, אהלתו ורבי אוסי ונשקוע, אמרו להם משמח, אמר לאון חזקיה ואולי יתיישר חילך ויתקפא אור איתך. הם דרשו בעצם את השם שלו הוא אמר להם, קוראים לי חזקיה אמרו לו, זה כאילו כמו חזק וברוך, אומרים לו יתקף חילך, יהיה לך הרבה חוזק, יהיה לך הרבה שכוח, הרבה כוח כי אתה באמת, יש לך יטיבו, ישבו אמר רבי יהודה, אוהיל ושארית התחלת אי מלן, מען עירז יני לידי הוא אמר, אנחנו רואים שיש עליך אז בוא תמשיך תגיד לנו עוד דברים מהדברים שיש לך לומר אז הוא מקבל את זה, פתח ואמר הוא עכשיו אומר להם עוד תורה היהודי עשן השם בחוכמה יסד ארץ קונן שמיים בתמונה פסוק במשנה פרג ג' מסביר את הפסוק הזה קד ב'קודשא בריך הוא אלמה חמה רעה דלא יחיל להתקיימה עד דברה אורייתא וגין דמינה נפקין כל נימוסין אילעין וטטאין מהתורה יוצאים נימוסים בלשון של הזוהר זה דרכים, זה לא נימוס שאנחנו אומרים היום, כאילו נימוסי אל תאכל עם הידיים אלא זה כמובן הרבה יותר עליון, הרבה יותר גבוה נימוסין זה ממש כל הדרכים כל אורחות החיים שלמעלה ולמטה מהתורה הם יוצאים ובא כאימי אילאי וטטאי כן העולמות, גם העליונים גם התחתונים חיים מהתורה.
