אנחנו לומדים בזוהר בעמוד קוף נונטט, בפסקה שמתחילה ב"בגין דקד יובלה איפטיח". מדובר על השפעת היובל, שהוא הבינה, על השמיים שהם תפארת, ומשם על היסוד והמלכות. השפע מתחיל מהיובל, עובר לשמיים, ומשם ליסוד ולמלכות, שמכונה כנסת ישראל. כל המערכת הזו מתוארת כעובדת בהרמוניה, כאשר השפע זורם בצורה נכונה ומסודרת.
השפעת השפע על המלכות כאשר המלכות מקבלת את השפע, היא ראויה לקבל אותו בצורה נכונה. זה מתואר בפסוק "הכפירים שואגים לתערף ולבקש מאל אוכלם", שמסמל את הרצון לקבל את השפע. המלכות עולה לפי הסודות ומקבלת את השפע בצורה ראויה. כל המערכת עומדת בהרמוניה, כמו שמתואר בפסוק "ולא עמד איש איתו", שמתאר את החיבור בין היסוד והמלכות.
קשר בין יוסף ואחיו בזמן החיבור בין יוסף לאחיו, לא היה איש איתם, מה שמסמל את החיבור העמוק והפנימי בין היסוד והמלכות. לאחר שהמלכות מקבלת את השפע, היא משפיעה על כל העולמות, כמו שמתואר בפסוק "ישקו כל חיתו שדאי יסברו פרעים צמאם". השפע עובר מהמלכות לעולמות ביה ומשפיע על כולם.
אליהו הנביא וההשגחה האלוקית רבי יוסי פותח במהלך על אליהו הנביא, שמתלונן לקב"ה על מות בנה של האלמנה. אליהו שואל איך יכול להיות שמי שעושה חסד סובל. הוא משווה את דבריו לדברי משה, שאמר "למה הראותה". שניהם מתלוננים על ההשגחה האלוקית, ומנסים להבין איך ייתכן שמי שעושה טוב סובל.
הסבר על ההשגחה האלוקית ההסבר הוא שהקב"ה כולו טוב, אך לפעמים האדם מתרחק מהטוב הזה ונכנס תחת השפעת כוחות הרע. משה ואליהו שואלים איך ייתכן שההשגחה האלוקית מאפשרת לכוחות הרע לפגוע במי שעושה טוב. התשובה היא שהדם עצמו מתרחק מהטוב, ולכן נכנס תחת השפעת כוחות הרע.
הייחוד של היסוד והמלכות בסיום, הזוהר מסביר את הייחוד של היסוד והמלכות, שמתרחש בחשאי. זה מתואר בפסוק "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד", שמסמל את הייחוד העמוק והפנימי שמתרחש בשקט. הייחוד הזה הוא החיבור העמוק בין היסוד והמלכות, שמתרחש בצורה נסתרת ועמוקה.
