כן, אז השאלה הגדולה שאני שואלת לפורים היא שאלה שרבים שאלו אותה, אבל אני אחזור על הניסוח ששמעתי פעם מהרב אורי שרקי כדרכו הנחמדה. הוא אומר שהסיפור של מגילת אסתר הוא באופן כללי סיפור עצוב. למה הוא סיפור עצוב? הוא סיפור עצוב בגלל שמדובר על עם ישראל שנמצא מפוזר ומפורד בין העמים. המגילה פותחת ב"ויהי בימי אחשורוש", כלומר לא בימי דוד המלך, אפילו לא בימי מישהו פחות מדוד המלך, אלא בימי ארץ ישראל. המגילה מסתיימת בפסוק מאוד מעניין: "וישם המלך אחשורוש מס על הארץ ואיי הים", זאת אומרת שהימים של אחשורוש מתחילת המגילה ועד סופה, והמגילה כולה בתוך מציאות של גלות עם ישראל. אין לנו מושג בדיוק מתי קרה הסיפור של המגילה, אם אני הולך לפי פשט המקרא אז מדובר במלך פרסי כלשהו. אנחנו מכירים את השפלת הפרסית ועם ישראל נמצא מפוזר בין העמים, ושמה וזכרה של ארץ ישראל בכלל לא נזכר. אם תם יודעים מי יותר קרוב, בבל או פרס לארץ ישראל, מי יותר קרוב? בבל הרבה יותר קרוב והפרס עוד יותר רחוקה. זאת אומרת שאנחנו אפילו לא במקום שאליו גלינו בימי בית שני.
הסיפור של מגילת אסתר אני חוזר לשאלה בניסוחו של הרב אורי שרקי: מהו סיפור המגילה? היה רע כי אנחנו בגלות, פתאום נהיה יותר רע כמו שאומר השיר "עוד יותר רע". אחרי שיצאנו מהעוד יותר רע וניצלנו מצרתו של המן, חזרנו אל עולמו של אחשורוש. חזרנו אל הרע, היה רע, נהיה יותר רע וחזר להיות רע. זה סיפור המגילה ולכן צריך להבין את הסוד של הדבר הזה כי הוא הפך לחג. הוא לא סתם הפך לחג אלא לחג שבו השמחה פורצת את הגבולות, כביכול היא שמחה שאינה מצויה כמו שיש רוח מצויה ורוח שאינה מצויה. יש שמחה מצויה, שמחת החגים, שמחת השבת, שמחות קטנות של יום חולין, אבל כאן זו רוח שאינה מצויה, שמחה שאינה מצויה, היא שמחת הפורים. איך זה יכול להיות שהחג שהכי אין סיבה לשמוח בו הפך בעצם ליום של השמחה הבלתי שגרתית והבלתי מצויה? זה השאלות של פורים. עכשיו אני רוצה לטעון את הטענה הבאה: שיש שני חגי פורים. זה חידוש עצום שטענתי. מה, יש שני חגי פורים? זה בכלל לא חידוש, כולם יודעים את זה. ישב לפני יהודי מירושלים שבא לבקר אותנו והוא עושה את פורים ביום ט"ו, נכון? אין פה ירושלים. הוא עושה את פורים ביום ט"ו ואנחנו באשדוד עושים ביום י"ד. זה שני ימי פורים. אנחנו רגילים שהם שני ימי פורים, אבל אני רוצה לטעון שהם לא שני ימי פורים, הם שני חגים שונים לגמרי.
השתלשלות חג הפורים כדי להסביר את זה ניכנס שנייה אחת להסבר בהשתלשלות הקנת ימי הפורים ברוחו של הרמב"ן על מסכת מגילה. כל מי שקורא א פרק ט' במגילת אסתר רואה שם עריכות בהשתלשלות הקנת הפורים. תחילה מסופר על יום י"ג באדר בשנת הנס. כך נקרא לזה, בשנת הנס, בשנת האירוע באירוע עצמו בשידור חי. אז י"ג באדר היה יום שמיועד להשמדת עם ישראל. אתם יודעים שהשמדה של הגרמנים את היהודים רצונם להשמיד את היהודים והצלחתם החלקית הם התבססו על עזרה מאומות העולם שבקרבם היו היהודים. אם הם הגיעו לאוקראינה, מי עבד במחנות ההשמדה? מי אלו שגילו מי יהודי ואספו את היהודים וצדו את היהודים המקומיים? אם זה ליטאים בליטא, אם זה אוקראינים באוקראינה. כן, נכון מצד כמה חסידי אומות העולם, הגרמנים מתבססים על האוכלוסייה המקומית. אז ככה זה משתמע שקורה ברצון של המן שהוא מכין את הגויים בארצותם ב-127 ארצות האימפריה הפרסית להכות ביהודים שהם מכירים אותם שנמצאים במקומותם. אבל בי"ג באדר קרה אחרת ונהפוך הוא, ישלטו היהודים במסונאיהם. לא נכנס לך איך זה קרה והיהודים לא רק שניצלו מהסכנה אלא גם הרגו באלו שכנראה תכננו באופן אקטיבי להשמיד אותם, לעשות נקמה בגויים. זה קרה בי"ג באדר.
היום שאחרי הניצחון אתם יודעים כמה נהרגו לפי סיפור המגילה באותו יום? כמה גויים נהרגו? שבעים וחמישה אלף. ואז כתוב ככה, סליחה שאני אעשה מספר. בכל המקומות בי"ג באדר הייתה את המלחמה הזאת, מלחמת הנקם של היהודים במסונאיהם. ואז כתוב ככה שהיהודים בכל המקומות אחרי שהם פגעו בגויים בי"ג באדר, אז כתוב ונוח הם נחו. הם נחו והרוג בסונאיהם ביום שלושה עשר לחודש אדר ונוח בארבעה עשר. כלומר ביום ארבעה עשר בכל מדינת המלך אחשורוש, ביום ארבעה עשר בשנת הנס, אז היהודים הגיעו לנוח. מה זה נוח? ונוח בארבעה עשר בואו. מה פורוש ונוח? מה פורוש המילה ונוח? כתוב הרוג בסונאיהם חמשת עשרה אלף ביום שבעה עשר לחודש אדר ונוח בארבעה עשר בואו. מה זה ונוח ברבעה עשר? מה נחו? יש שם מנוחה, כן ונוח בארבעה עשר בואו ועשרה אותו יום ישתה בשמחה. עשרה אותו באותו יום, כלומר היה חג טבעי ספונטני ביום י"ד בכל מדינות המלך אחשורוש כי אתמול ניצלנו מהסכנה. מה קורה באותו יום בשושן? בשושן הבירה אסתר מבקשת עוד יום להרוג. כנראה שאסתר מזהה שבשושן יש עוד אויבים ולכן היא מבקשת עוד יום אחד לעשות נקמה בגויים. ועוד יום אחד הם הורגים ולכן הם לא נחו בי"ד. אז כתוב ויודעים שבשושן נקלו בשלושה עשר ובארבעה עשר ונח בחמישה עשר. ובארבעה עשר אותו יום ישתה בשמחה. סיכום: בשנה הראשונה, כלומר בשנת הנס, יהודי כל הארצות נחו בארבעה עשר ועשו אותו משתה בשמחה טבעי. יהודי שושן נחו בחמישה עשר ועשו אותו משתה בשמחה.
התקנה של מרדכי פרק ב' בהשתלשלות ותקנה אומרת המגילה: היהודים הפרזים, יושבי הערים הפרזות, עושים את יום ארבעה עשר לחודש אדר שמחה ומשתה. משתמע שליחת מנות הייתה מעשה של חג לאיזה משהו מיוחד. רואים את זה גם מספר עזרא, גם מהמשנה מספר ביצה, שולחים מנות בחגים. רואים את זה קצת בכל מיני מושבים תימניים או צפון אפריקאים ששולחים ככה בחג אוכל מזיל הזה פה ושם יש דברים כאלה. לא אתה לא משה לעצמך חלק. אז עשו אותו באופן טבעי יום משתה ושמחה. יש לי שאלה: למה דווקא היהודים מפרזים, אנשים מהערים הפרזות? מה זה בכלל המציאות של היהודים מפרזים? אז כאן אפשר להגיד את הדבר הבא: ככה מסתבר, זו שאלה קשה. ככה משתמע מהרמב"ם, אמרתי לכם ועוד. כשיהודים גרו בגלות הם היו מפוזרים מאוד. בדרך כלל היה את הרוב היהודי, לא הרוב היהודי שזה בירושלים, זה מיה שאנחנו לא אוהבים, נכון? הרוב היהודי זה מקום של בגלות. איך קראו לזה במרוקו? הרחוב של היהודים? אין פה מרוקאי? המלאך, נכון. לא שמעתי את השם הזה. תשאלו את סבא, מי שסבא שלו מרוקאי, מי סבא שלו מרוקאי? תאל על המלאך, זה ידוע, זה כמו הגטו. הגטו היהודי זה לא מושג שהתחיל בשואה. בשואה דחסו את כל היהודים אל הגטו, זה הרחוב היהודי. לפעמים הרחוב היהודי גם בארצות הברית, ההוא שאתה יש קהילות, בעיקר קהילות שחיות חיי תורה, הם בדרך כלל מרוכזות במקומות מסוימים ולפעמים המקומות האלה אפילו מוקפים, לא מוקפים חומה, אבל זה קהילות סגורות כזה, כן, זה הקסם של היהודים. אז יכול להיות שהיהודים שחיו באזורים יותר פרוזיים, כלומר יהודים שהיו פחות מוגנים, הם הרבה יותר חששו ולכן הם הרבה יותר חגגו במשך השנים הספורות את יום ארבעה עשר. דווקא היהודים שחיו במרוכז, שהם היו מוקפים, אני לא יודע מוקפים חומה אבל מוקפים בתוך עצמם או במין כן גדרות מסוימות, הם הרגישו פחות בסכנה של אותה שנה. אז באותה שנה כולם שמחו בימי י"ד. בשנים הבאות מי שהרגיש יותר את הסכנה חגג זה יהודים הפרוזיים. משום בעירי הפרוזו, כנראה יהודים שהיו מוקפים אז הם הרגישו בטוחים יותר. אין להם עוד צורך לחגוג. חס וחלילה שלא נעשה ככה, אבל תארו לכם שאיזה מקום נגיד בעוטף עזה, אז היום עדיין זה יהיה אסון, אבל בעצם אותו דבר הפוך. אבל הם כאילו הציינו את שמחת הורה או את יום אחרי שמחת הורה כיום של אירוע גדול וכואב, אבל יהודים שגרים בפדע בגליל יגידו אנחנו לא היינו בסכנה הזו. חס וחלילה, בעצם כולם בסכנה, זה יכול להיות טבעי כזה דבר, כן? מישהו מרגיש שאתה בסכנה, אתה מרגיש שאתה ניצול וכולי. זה היה שלב ב' של פורים. פורים נחנק באופן טבעי עדיין בלי שום תקנה של הנהגה על ידי יהודים, לא כל היהודים בי"ד. ואז בא מרדכי, יש לו השלישי, והכתוב מרדכי את הדברים האלה. מרדכי רואה ברוח קודשו, בהנהגתו, בתוב חכמתו, שעניין פורים, עניין החג הזה, עניין ההצלה הזאת, עניין עמוק גדול ונצחי, סודי נצחי בעיקר. ואז הוא בא ואומר: אמר מרדכי וכתוב מרדכי את הדברים האלה. אני לא יודע מה זה הדברים האלה, אולי זה מגילת אסתר, והשלך ספרים אל כל היהודים שבכל מדינות המדינה החשבראש, הקרובים והרחוקים. כלומר לא רק אלה שחגו עד עכשיו, לקיים עליהם להיות עושים את יום ארבעה עשר ואת יום חמישה עשר, בוא גם את יום ארבעה עשר וגם את יום חמישה עשר בכל שנה ושנה. הוא אומר להם למה אני מפסים להגיד לכם לעשות שני ימים, גם ארבעה עשר וגם חמישה עשר, שני ימים קיימים מה שנאחו בהם היהודים אוהבים. כן, אתם זוכרים מה שהיה לפני עשרים שנה? אני לא יודע, עמותיי, שהיה את שנת הנס ואז היו יהודים שנאחו בי"ד לצרור יהודים והיו יהודים משושנים שנאחו בט"ו. אנחנו נעשה חג יומיים, לעשות משתה ושמחה, משלוח מנות לשליריהו ומתנות להביונים. הוא מוסיף עוד דבר שהם לא אמרו. מה הוא מוסיף? מתנות להביונים. חג ספונטני כתוב היהודים הפרזים וכולי עושים את יום ארבעה שר ושמחה משתה ושלוח מנות לשליריהו. נעצרו כשמרדכי מתקן את הקנה יש פה הרבה שינויים.
המשמעות של מתנות להביונים אלף, אנחנו נעשה יומיים ולא יום אחד, ואנחנו נעשה את זה משתה ושמחה משלוח מנות לשליריהו ומתנות להביונים. מה הסוד של מתנות להביונים? למה מתנות להביונים פתאום נהיה משהו חדש? לפי הפשט מרדכי אומר החג יהיה יומיים. הוא דלת את עצבם, קוראים יומיים. יש בשיר ילדים שאומרים "רק פעם בשנה אבוא להתארח על פורים", זוכרים את זה? אני פורים שמח ומבדח, הלא רק פעם בשנה אבוא להתבדח. אז זה לא נכון. מרדכי בא ואומר להם אני פורים שמח ומבדח, הלא פעמיים בשנה אבוא להתארח. לפי הפשט אז יש לך גם הנורא מהלך שאלה כזאת. זה לא רק פורים יומיים אלא שבאה פתאום המצאה, הכוונה לומר המצאה כביכול, המצאה של המשנה של התורה שבעל פה שבאה ואומרת רק רגע, רק רגע, זה לא חג של שני ימים אלא זה שני חגים. ייה חג בי"ד ויהיה חג בט"ו. מי חגג בי"ד? פרזים. מי חגג בט"ו? מוקפים. אז אתה עכשיו חושב אה, אני יודע, כן, כי מוקפים ופרזים, כי ראינו כאלה שהגערו במלאך, הגערו בצפיפות, הרגישו יותר טוב עם עצמם, אז הם מוקפים והפרזים זה אלה שיותר היו. לא, לא, לא, אמרתי לך לא הבנתם. אני לא מתכוון לפרזים ומוקפים במושגים של המגילה שאתם חושבים. אני מתכוון לפרזים ומוקפים מושגים של התורה הקדושה שאנחנו יודעים שיש לתורה הקדושה מושג של עיר מוקפת חומה וערים מוקפות חומה זה ערים של ארץ ישראל. אני לא מדבר על עמי החשבראש, אני מדבר על מוקפות חומה מימות יהושע בן נון. וואלה, השלפת מהבוידם את יהושע בן נון, אמרת לנו תשמעו זה הולך להיות שני חגים. ט"ו זה חג של ערים מוקפות חומה מימות יהושע בן נון. יש כאלה ערים, איפה הערים האלה? איזה ערים האלה? ברור שהערים מוקפות חומה מימות יהושע בן נון זה מושג של תורה שקשור ארץ ישראל. מי שייהל בפרשת בהר זה מושג של חז"ל ממשנה של ערים מוקפות חומה ארץ ישראל. אומנות המשנה מסכת כלים, ארץ ישראל מקודשת מכל הארצות ומהי קדושתה כך וכך וכך. ערים מוקפות חומה מקודשות מארץ ישראל ומהי קדושתן כך וכך וכך. למשל שמצורה לא יכולה לחיות בעיר מוקפת חומה, הר הבית קדוש מירושלים וכולי וכולי וכולי. ערים מוקפות חומה זה מושג של ארץ ישראל מימות יהושע בן נון שכבשת ארץ ישראל. אמנם יש דיון בראשונים האם יש ערים מוקפת חומה מחוץ לארץ, האם זה אני לוקט בשיטה ואני אמנם זה מחלוקת ראשונים, אבל אני לוקט בשיטה שוודאי ערים מוקפות חומה כוונה לארץ ישראל בלבד. זה נושא לפני עצמו, אבל לצורך העניין שלנו עכשיו נבוא ונגיד בעצם ישהוה בעצם מרדכי אומר לעם ישראל חברה יש שני חגים של פורים. יש חג אחד וט"ו, החג הזה הוא החוג בארץ ישראל. נכון היום זה בירושלים, אבל יכול להיות שיום יבוא לפחות לפי השיטה המרחיבה שזה יהיה בכל ארץ ישראל. למשל גם בבית שמש שסמוך ונראה לתל ירמות עיר מוקפת חומה מוטי יהושע בן נון או לרחובות שסמוכה לראשון לציון שסמוכה לחולון שסמוכה ליפו שעיר מוקפת חומה מוטי יהושע בן נון. וכמובן אשדוד שנמצא לסמוך ונראה לתל אשדוד. איפה זה תל אשדוד? אשדוד העתיקה לא זה אשדוד זה משהו מביאה צלבנים בתקופה הערבית. אשדוד תל אשדוד נמצא באזור עדלון באזור תעשייה. אפשר לעשות שם באופניים פעם אחת, אתה יכול לעשות באופניים. היחידי שעושה באופניים, אתה עדיין עושה באופניים? אתה היחידי שיש לו אופניים בלי מתאים. אז יש שאלה גדולה אז אני רוצה להגיד שפורים של תל אביב זה פורים של ארץ ישראל. אבל מי שלא רוצה להסכים עם השיטה המרחיבה הזאת אז אפשר לצמצם אותה פורים של ירושלים. פורים של ירושלים וט"ו. איך הגעת לירושלים מרדכי? עכשיו הדבר המעניין הוא אז מה זה פורים של י"ד? אה, פורים של י"ד זה פורים של חוץ לארץ. זה מאוד הגיוני. י"ד זה לפני שהלבנה שלמה וכנס ישראל שלה ללבנה ומלכות בית דודים שלה ללבנה ואתם רודים שיש שלושים דורות של מלכות בית דוד נכון? מי אברהם אבינו והדוד המלך לפי הרשימות של התנ"ך. אני יכול להגיד את זה נראה לי קצת מדי, אבל לפי הרשימות של התנ"ך מי אברהם אבינו והדוד המלך יש בדיוק דודי דורות. רוצים לספור זה לא בעיה, הכל כתוב בתנ"ך ברשתי רשימות. אברהם מי הבן שלו? סתם זה בסבבת השיעור. אברהם יצחק יעקב יהודה פרץ. אם אני רוצה להגיע מפרץ דוד המלך לאיזה ספר אני הולך? מגילת רות ואני רואה בדיוק אני מגיע לדוד המלך וזה הדור הארבע. עשרה אז דוד המלך הוא היהודלת בחודש. ומי זה הירח? זה אני, קוראים לי שלמה במקום שלמה המלך. ואמר הזוהר: וקיימא שיערה באשלמותה, עמד הירח בסודות השכינה מלכות, שזה מלכות בדוד בשלמותה. ומי המלך האחרון? הבן של צדקיהו, כל אחד קוראים לו שלום. יש בדיוק חמש עשרה מלכים, ארבע עשרה מלכים מצדקיהו. אז זה מה נעשה עכשיו בבחן בסדר. זה מאוד נוטים שהיהודלת זה חוץ לארץ כי זה לפני השלמות, זה בדרך אל השלמות. זאת אומרת, תתווהו הירח במילואו. חגים של עם ישראל תמיד הם מתתווהו. ואם תגידו לי חגים שלא, אז אני יכול להכניח לכם שגם הם קשורים לתתווהו. זה לא הנושא. לכן ברור שמרדכי בעצם מטלטל את החג שהיה לפניו. החג התחיל בשני שלבים ספונטניים: השלב הספונטני ביום הנס בשנת הנס, אחר כך הוא המשיך על ידי הערים הפוזות. בא מרדכי ומטלטל את היהודים ואומר להם: לא הבנתם, זה חג עמוק, הוא נסתר וסודי. אבל החג הזה הולך אחרת, יש לו מתנות לאביונים. אתם צריכים להזמין את המתנות לאביונים. אני כבר אמרתי לכם את הסוד: מתנות לאביונים. מי נותן מתנה לאביונים? ברור הקדוש ברוך הוא משפיע והאביונים זה עם ישראל, דלה ואביונה הכנסת ישראל. והקדוש ברוך הוא משפיע על השפע. זה שאנחנו נותנים מתנות לאביונים זה כדי להמשיך את המתנה על האביונים של הקדוש ברוך הוא. מה זה מתנות לאביונים? זה אומר שיש פה שפע אלוקי. זה לא חג שאתם ממציאים מעצמכם על רקע של כלום. יש שפע, יש מתנות לאביונים, יש שפע בימי הפורים. וזה מרדכי רואה ברוח קודשו כי אף אחד לא יכול לדעת שיש שפע אלוקי שיש מתנות לאביונים.
דין מחיית עמלק בשביל שיהיה מתנות לאביונים צריך לסדר את החג. החלט קצת שונה מה שאתם עשיתם. ישו ד' זה החג שלכם, אבל יש את דבר כדי להבין מה עוצמת החידוש של מרדכי. אני ברשותכם ויש לי עכשיו חמש דקות אז אני עושה את זה בחמש דקות האלה. ברשותכם אני חוזר לפרשת מחיית עמלק בתורה שנקרא בעזרת השם השבת. איך נקראת השבת? יוצאי ידי חובה בקריאה אחת על ידי בעל קורא אחד שקרא את כל הפרשה. אבל יהודים נורא אוהבים למחוק את עמלק. ולכן יבוא קורא תימני וקורא מרוקאי וקורא ירושלמי וקורא שיקרו ישו הוא במרוץ קרא אחרת אז הוא חייב לקרוא איזה מגנש שלו וזה סבבה זה מוסיף לחגיגיות. אבל מה היהודים תמיד טובים ב לקרוא את עמלק אבל למחוק את עמלק אם יבוא עמלק אחד לפני יהודים הוא לא יעז לגעת בו. אבל לא צריך לפי הפירוש עכשיו נפרש בואו נפרש תראו מה כתוב מההתחלה אומר לנו משה רבנו ספר דברים חדש ברוך הוא זכו נות״ש עשה לך עמלק בדרך ובצדך למצרים אשר ככה בדרך ואיזה נבחר כל חשלים אחריך ואתה איפה הגיע והוא עמלק לא יראה אלוהים אין לו עירת אלוהים לפגוע בגאים ובחלשים ובנחשלים בסדר זה עמלק זה מה שהיה עכשיו יש לך מצווה זה נראה שזה הפשט שזה מצווה אני עושה יתון שזה לא מצווה כתוב כאן ככה והיה באניח אדוני אלוהיך לך מכל איביך מסביב בארת אשר אדוני אלוהיך נותן לך נחלה ללשתה תמחה את זכר עמלק מתחת השמיים לא תשכח שימו לב מתי תמחה מהו זמן המצווה יש כאן תיאור זמן ואז פעולה מי שזוכר בלשון משפטים מורכבים איך עושים יש פה בהתחלה תיאור של זמן וככה כתוב באניח השם אלוקה תיאור זמן ארוך שהוא כפול מתי אתה אמור לבחור את זכר עמלק באניח השם אלוקה חל לך מכל איביך מסביב אחרי מיטות החמאס היום תשמעו איזה איזה אנשים מעניינים יש בעם ישראל היום בא אליי מישהו למדוד משהו בבית בשביל להתקין משהו בבית לפני שהוא יצא אמרתי לו קוס קפה אמר כן שאלתי איך לעשות הוא אמר לי כך קפית קפה נמס הוא התבש להגיד את זה אבל בסוף הוא אמר לי את זה חצי קפית סוכר מערבב ימין על לכבוד ביבי ככה הוא אמר לי מערבב ימין על לכבוד ביבי אז אני יודע שהוא לא מקשור לתקשורת אז למה אני אומר כי כאן כתוב שמחילת עמלק תהיה רק אחרי שהמטרה של ביבי מתחילת המלחמת הושג מיטות החמאס מיטות מילה כזאת מיטות החמאס אז כתוב ככה והיה בעניח ה' אלוהיך הליכה ומקווה לך מסביב זאת אומרת אחרי שיהיה לך מנוחה מאויביך מסביב מג'ולני מחיזבלוני מהירדנים מהמצרים מצרים השעים מהאזתים והניח לך ה' אלוהיך הליכה ומקווה לך מסביב איפה איפה תהיה מנוחה אל תשאל שאתה יכול לעשות מנוחה אפשר יהודי בברוקלין יגיד אבל אני יש לי מנוחה אין לי אוהבים מסביב לא אפשר עוד להתבבר בארץ אשר ה' אלוהיך נותן לך נחלה לאישה יש כאן שני ביטויים שקשורים לארץ ישראל והניח נחלה כי לא בתם אדעת אלה מנוחה ואלה נחלה נחלה ומנוחה בארץ ישראל כלומר כשתגיע למנוחה ולנחלה בארץ ישראל אז תמחה את זכר המנהג והשואל שואל אם אין לי אוהבים ואם אני יושב על ארצי ונחת תחת הגפם ותחת העינה מה אני עכשיו הולך לחפש אוהבים מה עכשיו צריך לחפש איזה כלב להכניס את העצמאי תוך העין שלו ואחר כך נתחיל להרביץ לו כזה שהוא ינשוך אותי ואז נוחות אותו ואני אחשב זה הכל תמחה את זכר המנהג אם הכל טוב ולמה שמרתן אני מחה את זכר המנהג אז אני רוצה להציע קריאה שהיא לא הפשט כי השאלה הזאת צריכה להיות תשובות עמוקות מאוד ויש תשובות יותר עמוקות ממה שאני אגיד אבל אני אגיד תשובה אחת שהיא גם פשוטה וגם עמוקה ואני רוצה לטעון שהמילה תמחה איננה ציווי אלא היא מספרת לך פשוט כל הפסוק הזה הוא פסוק שמתאר את הזמן אתה יודע מתי תמחה את המנהג בוא נספר לך נניח לך שהיום יחד עם כל אלה שלך מסביב בארץ ישראל אז תמחה את זכר המנהג הכוונה זה יהיה מחיית המנהג פה המנהג יהיה מחוי בוא נעשה את זה בצורה אקטואלית אין לך צורך להלחם במנהג יש לך צורך בדבר אחד לרשת את ארץ ישראל ולהיות בה במנוחה ובנלה כשתהיה במנוחה ובנחלה בארץ ישראל המלאק הזה שהוא כנראה בתורה איזה מין סי הרוע הוא כאילו דוגמה בתורה על הרע אז אז הרע התפוגג אין לך צורך להלחם ברע ממש התורה פה מתנהגת כמו הבעל שם טוב חושך לא מגרשים במקלות אלא מעט מן האור דוחה את החושך זה כתוב בו אם תחיה בארץ ישראל לא יהיה המלאק זה הכל that's all זאת אומרת ככה אם הגדרת ביבי שמטרה שלך היא מיטות החמאס נכשלת מה פתאום עכשיו אני לא אומר שאני יכול לעשות ככה ולא אומר שהיה אפשר לעשות ככה אני רק אומר מה דוד המלך היה עושה זה שהוא דוד המלך עוד לא פה אני אשמח על הקבל שברכו אבל נגיד דוד המלך היה פה אז הוא היה אומר שלום לכם אנשי עזה הלא יקרים אין לכם זכות יותר לחיות באזה בכלל אנחנו צריכים לחיות בחבל עזה זאת חובתנו זאת מצוותנו וזהו אז אנחנו עכשיו הולכים לחיות בחבל עזה על הדרך מי שמפריע לנו לא יהיה שם הנקודה שלנו היא חיובית אתה תמחה את זכר המלאק כאשר אתה תחיה בארץ ישראל פשוט זה מה שיקרה אז תמחה את זכר המלאק וכל הזאת תשב בארץ ישראל לא תחיה ותמחה את זכר המלאק זה לא יצליח כי רק כשכנסת ישראל תחיה בגבולות הטוב שזה גבולות הארץ יבוא הטוב לעולם וכולי וכולי היה בספר וירשית דיברנו על זה רבות עכשיו אני עכשיו מסיים את השיעור שהוא רק חלק א' של מנהל שפורי וכך אומר מרדי חי לעם ישראל אני מרדי חי באוזני שמעתי אתכם אומרים ונוח בארבעה עשר בוא סליחה באיזה מיטוי קדש השתמשתם ונוח בא נחתם בארבעה עשר מאמן משרתיו האס אס של אמן והמלאק הזה באמת אתם באמת חושבים שאפשר בברוקלין או גם בארץ ישראל בלי חבל עזר וכדומה אתם חושבים שאפשר לנוח מהמלאק מה פתאום יש פורים שבו יש מנוחה זה פורים בארץ ישראל זה ביום תתוו אחר כך נבין למה דווקא תתוו כי הוא לוקח את היום שבו אנחנו בשושן הוא אומר ליהודי שושן זה לא מה שאתם חושבים וזה לא יהודה לדגם יש פורים בתתוו זה פורים של ארץ ישראל זה פורים שהוא שם אתם מוגנים באמת שם אתם במנוחה ויש כאן התכתבות בין שלילת המושג ונוח בארבעה עשר אתם לא נכים בארבעה עשר אתם לא יכולים לנוח בארבעה עשר זה מה שאמרתי לכם שמורדי חיים מטלטל אותם איזה מנוחה הוא אומר להם בארץ ישראל בתתוו שם יש מחיית המלאק מלאה שם אתם יודעים הדמות הבאה אחרי מורדי חיים בהיסטוריה היהודית זה נחמיה שבונה את חומות ירושלים ועוד דמות שצריך להזכיר פה זה זכריה אולי היה לפני כן לא ברור נגיד שהיה לפני כן אבל זכריה נותנת הנבואה היפה וזה באמת מסיים כדי שישר לכם מה אני יכול הוא אומר זכריה פרזות היום הכנסת ספר התורה הצעה מלחום זכריה שם אתם לב אז אומר אומר זכריה אני רואה מגילה עפה לא זכרה את זה נתתי למראה קודם והוא אומר הוא רואה איש בעדו חבל מידה שואל אותו אנא אתה הולך זה מקום מראה חזיוני של זכריה והוא אומר אליי למוד את ירושלים לראות כמה רוחבה וכמה ערוכה הוא רואה מלאך שמתחיל ללמוד את ירושלים הולך כזה עם מטר שואל איפה אותו זורק הוא די תפוס את הקצה משיכה לה ואז הוא אומר והנה המלאך הדבר ביוצא הוא מלאך אחר הוא צדיק רטוב והוא אומר אליו רוץ לברר לנער על האז למור עזוב עזוב סגור את המטר תכניס אותו לכיס מאחורה למה פרזות תשב ירושלים מרוב אדם ובהמה בתוכה ואני אהיה לנאום אדוני חומת אש סביב ולכבוד יהיה בתוכה זה ירמוקפת חומה כמו ירושלים של היום שהיא כמה זמן לקחה ללכת משכונת גילו עד שכונת בזגת זאב זה יכול להיות מסע קומטה זה ירושלים של היום ומה החומה של ירושלים אני אל החומת אש על זה אני מדבר על חומה של נחמיה על חומה של זכריה חומת האש שם נמצאת המנוחה שם תמחה את זכר המלאק בהניח השם אלוקיך ולכן בעצם עולה השאלה ובוא נסיים באמת אז הבנו מה זה פורים של ירושלים אבל למה עושות פורים ביהודלת היית צריך לבטל את יהודלת אבל הוא לא מבטל את יהודלת הוא אומר יש יהודלת הוא חשוב מאוד אבל יש תתוו אז מה הסוד של יהודלת אז זה בעזרת השם השיעור הבא
