ה׳ באדר ה׳תשפ״א

פרשת תרומה | מקדש אבנים ומקדש ירושלים | הרב שלומי

מהירות:
הורדת השיעור

תקציר השיעור

התמלולים נעשים ע״י בינה מלכותית ויתכנו טעויות בטקסט.

פרשת תרומה | מקדש אבנים ומקדש ירושלים | הרב שלומי
פרשת תרומה עוסקת בבניית המשכן כמקום להשראת השכינה והדגשת חשיבותו בעבודת השם. יש הבדל בין מקדש יתרו הפשוט למקדש תרומה המפואר, המבטאים גישות שונות לעבודת השם. משה לומד על המשכן כיצירת אומנות המשקפת את הבריאה, והאמונה הישראלית רואה בעולם כולו כמקדש של ה'.

תמלול השיעור

פרשת תרומה היא פרשה מורכבת ומאתגרת, שכן היא מציגה ז'אנר חדש בתורה. עד כה התרגלנו לסיפורים ולמצוות, ופתאום מופיע הנושא של בית המקדש. התורה מפרטת על מבנה המשכן, החומרים והמידות, והלב שואל מה לעשות עם כל זה. התורה מדגישה את חשיבות המשכן, ומספרת על הקורבנות והכהנים המשרתים בו. עם זאת, מי שקורא את פרשת תרומה לא יודע שמדובר גם בקורבנות, אלא בבניית בית להשראת השכינה.

המשכן והקורבנות בפרשת תרומה יש תיאור של בית המקדש, אך לא ברור מה תפקיד הקורבנות בו. הבית מתואר כמקום להשראת השכינה, ולא כמקום להקרבת קורבנות. יש בו אור, לחם וריח טוב, אך לא מדובר על קורבנות פרטיים. הקורבנות נועדו להשראת השכינה, כמו נר תמיד וקטורת. זהו בית פיל שבו עם ישראל מביא קורבן תמיד, אך לא מדובר על קורבנות פרטיים.

מקדש יתרו ומקדש תרומה יש הבדל בין מקדש יתרו למקדש תרומה. מקדש יתרו הוא מקדש צנוע ופשוט, מזבח אדמה שבו מקריבים קורבנות בכל מקום שבו אזכיר את שמי. לעומת זאת, מקדש תרומה הוא מפואר ומורכב, עם זהב וכסף. יש כאן שתי גישות שונות לעבודת השם: גישה פשוטה וטבעית, וגישה מפוארת ומורכבת.

היתר במות והאיסור הרמב"ם מסביר שיש שתי תקופות בעם ישראל: תקופה של היתר במות ותקופה של איסור במות. בתקופת היתר הבמות, כמו במקדש יתרו, אפשר להקריב בכל מקום. בתקופת איסור הבמות, כמו במקדש תרומה, יש מקום מרכזי לעבודת השם. המקדש של יתרו מבטא קשר טבעי ופשוט עם השם, בעוד המקדש של תרומה מבטא קשר מורכב ומלכותי.

הקשר בין פרשת משפטים לפרשת תרומה פרשת משפטים נמצאת בין פרשת יתרו לפרשת תרומה, ומציגה חוקה חברתית ואנושית. הא מתארת את עבודת השם הבסיסית שמתאימה גם לגויים. התורה בונה כאן עבודת השם שמתאימה לכל אדם, ומדגישה את הקשר בין החוקה החברתית לעבודת השם במקדש. קדושה אלא במה ננוח שרוכה, חמורכה והשמיטה שם אכלו אביוני עמך. יש שם בעצם תיאור של עם ישראל כעם אנושי אלוקי. הדתיות של פרשת משפטים שנובעת מתוך המקדש של איתו זה בעצם הייתי אומר עבודת השם רציונלית פשוטה שיש בה הרבה מוסריות. בעצם הקמת חברה מוסרית שמכירה בקדוש ברוך הוא ובאופן בסיסי. נכון שגם שם כתוב תביא בית השם אלוקיך. התורה היא מעובבת, לא שאנחנו עכשיו מחלקים פה, אבל יש כאן איזשהו בסיס כאילו התורה רוצה להגיד אל תגיעו לפרשת תרומה בלי שעברתם את עשרת הדברות, את דרך עבודת השם שמקדש איתו את הקמת החברה המוסרית מבחינת מי יעלה בער השם מכיק הפעם ובר לבעיו המכיר את קונו והמעמיד חברה מוסרית פשוטה ויסודית ויש לזה נגיעה לעומות העולם כמו שראינו עכשיו. ואז כאשר נגמרת פרשת משפטים, נקראת הסוף שלה, אומר הקדוש רוך הוא למשה: מה אתה חושב לך משה, שפה נגמרה הנקודה של עם ישראל? עשרת הדברות נקדש איתו, פרשת משפטים, איזה יופי הקמנו חברה נורמלית מוסרית שמכירה במציאותו של בורא עולם. זהו, בוא בוא להר, עלה אלי ההרה ויהיה שם ארבעים יום. מה קורה למשה בהר ארבעים יום? הוא יגיד לנו למה לא אכלת לחם ולא שתית מים. למה אנחנו אוכלים? כי אנחנו צריכים עניין בחיים. כי אמרו לכם שאין אוכל וזה משעמם היה לא היה. למה לחכות? אבל אם יש לך עניין מאוד גבוה אז הוא מאכיל אותך העניין הגבוה הזה כמו שמשה ניזון מזיו השכינה.

משה בהר סיני משה מגיע להר. מה קורה למשה בהר? יש שם ארבעים יום. מה הוא עושה שם ארבעים יום? התשובה לדבר נמצאת בתוך כמה וכמה פסוקים תוך פרשת תרומה. בתוך פרשת תרומה נאמר: שימו לב, אני אקרא לכם כמה פסוקים: "ככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן ככה זהב טהור יעשה אותה ואת כל הכלים האלה ורוא ויעשה בתבניתם אשר אתה מוראה בהר." נמשיך הלאה: "והקמות את המשכן כמשפטו אשר הוראת בהר." נמשיך הלאה: "נבוב לכה תעשה אותו כאשר הראה אותך בהר כן יעשו." משה בהר רואה סרט, אתם מכירים את זה שרואים סרט טוב ולא רוצים ללכת? תלמידי ככה, כמו שאתה יותר מעניין אתה פחות צריך ללכת. אם אתה רואה סרט מאוד טוב אתה לא צריך ללכת. הוא ראה את הסרט הכי טוב, הוא ראה את המשכן. אם הוא לא אכל, אין שם דבר חומרי. הוא ראה מקדש של מעלה, הוא ראה מראות אלוקים. הקדוש ברוך הוא אומר לו: עכשיו תרד למטה ותנסה לבנות מודל כמו הדברים שראית בהר. לא מאמין שהכוונה היא שמשה ראה ככה ברוך כלום. הקדוש ברוך הוא ראה לו מודל ובעצם משה רבנו הוא אבי הדריכלים. וכמו שאתם מכירים, מי שבא וראה, מי שנכנס למשרד של הדריכלים, הוא רואה כל מיני תמונות וכל מיני מודלים וכל מיני תרשימים. ומה שמשה רבנו ראה בהר זה כל מיני תרשימים, ממש לא. אלא מכאן אנחנו מגיעים לעומק העניין. זה כדי להסביר את מה שמשה רבנו ראה בהר, אנחנו צריכים להסביר מה חידשה חוכמת הקבלה על פני חוכמת האלכות הפילוסופית. קצת יהיה מופשט, אבל אני מקווה שנסיח להסביר את זה בקלות.

חוכמת הקבלה יש דבר מאוד מעניין שמעיר בעד הלשם שבו ואחלמה, המקובל הגדול. הרמב"ם היה לו מאוד חשוב להגיד שלאלוהים אין גוף ואין דמות הגוף, אין אחד יחיד ומיוחד, אין תמונה או לא גוף. לעומת זאת, חוכמות הקבלה מאוד מדברים כביכול על הגוף של הקדוש ברוך הוא. ומסביר בעל הלשם שאני רוצה להגיד דברים קשים ואני אנסה להבין אותם. הרמב"ם אומר בהסכמת המקובלים שהרמב"ם מדבר על עצמותו של השם לפני הצמצום, והמקובלים מדברים לא על עצמותו של השם לפני הצמצום אלא על מידותיו וגילויו של הקדוש ברוך הוא שלאחר הצמצום. כלומר, היחס של נושא רחב, היחס של העולם לקדוש ברוך הוא הוא בדרך כלל יחס של אל בורא שנמצא מבחוץ. אלוהים שבשמיים מבחינת מה שכתוב בתחיית נקדש יתרו: "אתם כי מן השמיים דיברתי עמכם." רחוק. המאמינים בדרך כלל בעולם הם מאמינים בקיומו של אלוהים כמשהו שנמצא מעל הכל. זאת אמונה יפה, זאת האמונה שקשורה לנקדש של יתרו. זאת אמונה שמאמינה שקיים אלוקים, זה יפה מאוד. מתוכה זה מבנות ההשקפות הדתיות המוסריות כאלה ואחרות. אבל האמונה של עם ישראל אין לזה מבוא בדעת האדם, כי האמונה בקיומו של אלוהים יש אחד בשר בממשלה שלנו. אני מקווה שהוא יהיה שר אחר. הוא כתב ספר על קיומו של אלוהים שנקרא טילולוגי אל האלוהים ובחזרה. מי זה? שטייניץ, נכון, יובל שטייניץ. אני חושב שזה מאוד יפה ששר הממשלה של אלוהים הוא כתב ספר כזה. אבל צריך לה… אבל האמונה של כנסת ישראל היא משהו הרבה יותר עמוק. היא אמונה שאומרת שלא רק שיש אלוקים מחוץ לעולם אלא שהעולם כולו הוא אלוקות. כומר שכל דבר בעולם הוא בעצם גילוי של מידה אלוקית, של אור אלוקי, של שפע אלוקי. וממה יוצא שהעולם כולו הוא מקדש של ה'.

משמעות המשכן באה פרשת תרומה ובעצם משה רבנו עולה להר וה' מלמד אותו איך כל הבריאה היא בעצם התפשטות אורות אלוקיים שמגיעים מהאין סוף, יורדים ומתפשטים עד אל תוך הבריאה על כל גווניה ועל כל פרטיה. הקדוש ברוך הוא מצווה את משה לבנות תם ישראל לבנות יצירת אומנות. שימו לב טוב, המשכן זאת יצירת אומנות כמו צייר שמצייר ומבטא בציורים שלו רעיונות. ככה המשכן זה בעצם הציור של פנימיות הבריאה. כל אור ומידה אלוקית שיש בבריאה, הבריאה כולה גילוי שמותיו, מידותיו, אורותיו, ספירותיו של הקדוש ברוך הוא. הסוד הזה נמצא בתוך המשכן. המשכן יצירת אומנות שמשקפת את מעשה הבריאה וזאת האמונה הישראלית העמוקה. האמונה הישראלית העמוקה היא לא האמונה בקיומו של אלוהים אלא האמונה הישראלית היא שהעולם הוא יצירת אומנות. מה הכוונה? העולם לא רק המשכן. שנייה אחת, איך אני אסביר? אם אתה מאמין שהיקום הוא התפרצות אקראית מימי המפץ הגדול, בעצם אומר שהעולם הוא משהו טכני כי ההתפרצות הזאת יצרה את כל המציאות שלנו בהמשך את כל ההתפתחות המיניים שבעצם מה שמניע אותן זה ההישרדות והקיום שלהם ותולו. באה האמונה הקבלית הישראלית ואומרת אין בעיה, המפץ הגדול שיהיה המפץ הגדול, אבל לא נדבר בהתפרצות אקראית, אלא מדובר במה? ביצירת אומנות. כלומר כל דבר בעולם הוא משקף איזשהו גילוי של מלאך, גילוי של מידה אלוקית, של שם אלוקים מלא. העולם כולו הוא אלוהות. כמובן שלנו אין מבוא לזה, לכן משרדים צריך לראות להר ולראות מראות אלוקים. הוא צריך את בצל אל שבצל אל הוא לא סתם בצל אל, הוא לא סתם יודע לעבוד כמו איזה, אתם יודעים, שבעת המדיקלים האבריכים מאוד יודעים לשפץ בתים. איך יצא הדבר כזה? אז האם כל האבריך פה היה חותמו בצל אל? לא, בצל אל היה אומן שהוא ידע לשמוע משה רבנו את המשמעות ולהפוך את זה לאומנות.

בניית המקדש ומה שקורה שעל ידי שעם ישראל בעצם בונה את המקדש, אז הוא בעצם מעיר. ברגע שהמקדש נבנה, אז כאילו תחשבו שכל פריט במקדש הוא כאילו שם פרוג'קטור על החלק בבריאה שהוא כנגדו. ולכן כאשר נבנה המקדש, אז בעצם כל הבריאה מקבלת את משמעותה. ולכן זה גם חת אמנות כמשהו גבוה ועמוק. כדי להמחיש את זה אני צריך לסיים עוד מראת. כדי להמחיש את זה אני אסביר עוד משהו קטן. עריכות רבה אמרתי, עריכות עצומה. אתה שואל את עצמך איך אני ניגש לעריכות הזאת. עכשיו אנחנו גם מבינים בפרשת משפטים יש פשט, יש אולי גם, לא אולי, אני מאמין שכן, אבל באופן פשטני אתה לא רואה את הפשט. ואולי, ואנחנו מאמינים, יש גם סוד. אבל פרשת תרומה אין פשט. יש פשט של קרש והוא 20 אמה, אבל ברור שהתורה בפרשת תרומה מרמזת על סודות הבריאה. וכשאני שואל את עצמי איפה ממשיכה פרשת משפטים ואיפה ממשיכה פרשת תרומה, אז פרשת משפטים אני יודע איפה ממשיכה. היא ממשיכה במסכת בבא קמא, בבא מציעא, והיא ממשיכה בכל שם משפט. איפה ממשיכה פרשת תרומה? אני יודע איפה ממשיכה. היא ממשיכה בכתבי המקובלים עם כבי העמק ובמיוחד כתבי האר"י. כי מה זה בעצם מה בעצם זה כתבי האר"י הקדוש? זה ציור. אם נזכר ללמוד את האר"י הקדוש, מה נלמד שם? האר"י בעצם מצייר ציור ולכן בהרבה ספרי קבלה יש ממש ציורים כמו המשכן, יש ציורים לספרי קבלה כפשוטו, ציורים תדבר לעצמך. ולכן כשעושים אלה מה לעשות, האר"י הקדוש מצייר ציור ומה שהוא עושה הוא לא מצייר ציור כצייר אלא הוא מצייר, הוא מספר ציור. דמיינו לעצמכם שאתם עומדים עכשיו בפני ציור מדהים ענק, גדול מאוד, ועכשיו אתם צריכים, אתם יודעים מה זה מול נוף? דמיינו לעצמכם שאתם צריכים עכשיו לספר את הציור. וזה מה שהאר"י הקדוש עושה. הוא מתחיל לספר בהתחלה יש ככה ואחר כך מה זה הציור הזה? הציור הזה מספר איך האור האינסופי של השם הולך מהאינסופיות ומתפשט מתפשט עד שהוא מגיע אל הפרחים ואל הפרפרים, אל הערים ואל האנשים, אל העמים ואל הזה. הרי העולם הוא יצירת אומנות, יש לו פשר. ויוצא לפי זה שהתורה בעצם חילקה, עשתה פה מין חלוקה. היא אמרה לנו שהעבודה של עם ישראל בנויה בשתי קומות והיא לא מזניחה את הקומה הראשונה. קומה הראשונה יש עשרת הדברות ואחריהם מקדש דה יתרו, מסבך אדמה, אלוהים בשמיים עובדים אותו בצורה פשוטה וטבעית ויש פרשת משפטים, יש חברה מוסרית בסיסית וזה קומה א'. אבל יש קומה ב' שבה עם ישראל בעצם בונה בסופו של דבר בירושלים מקום שדרכו יכולה להיות השראה את שכינה בכל העולם. זה כבר משהו של קדושה גבוה מעל העולם האנושי הבסיסי המוסרי. ובנוי העולם המוסרי חס וחלילה כל הנביאים באים ואומרים אם הקומה הראשונה לא בנויה טוב אז הכל נופל. זה אחד המסרים המרכזיים של הנביאים. ולכן מה אנחנו צריכים לעשות? אנחנו צריכים מאוד פרשת תרומה והנבה עצומה. הוא מצייר לנו כאן ציור ולכן התורה מעריכה בזה כי זה בעצם הבסיס לכל חוכמות הקבלה. ואנחנו לא מקובלים, אבל אנחנו בעצם קוראים את הסיפור הזה והנשמה שלנו שהיא מקובלת, כל הנשמות, כל הנשמות מבחינת מקובלים. הנשמה שלנו שהיא שומעת מה שהיא שומעת ואנחנו והכוח שלנו מבינים שמצייר לנו כאן ציור של הבריאה, מעין מפה רוחנית של הבריאה. זאת אומרת שכאשר היא בנה בית המקדש, אז הבניין הזה מביא להפוך את העולם כולו לבית של השם. כאילו הבית הפנימי בתוך הבריאה, הבריאה כולה היא ביתו של השם, אבל היא לא יודעת את זה, היא לא יכולה, זה לא יכול לצאת מן הכוח אל הפועל. היותה של הבריאה היא יצירת אומנות. כאשר בונים בלב הבריאה את בית המקדש, אז כביכול בית המקדש מעורר את הבריאה להיות בריאה מקדשית. מתוך המקדש המצומצם המצומק שנמצא ממש בירושלים, מתוך המקדש הזה, אז בעצם הבריאה הופכת להיות מקדש כמו שהיא באמת, היא יצירת אומנות. אחרי כשאנחנו לומדים את זה, אנחנו נראה שזה נכון וזה נכון. אחרי כשאנחנו לומדים את זה, אנחנו נראה את זה בענבר ונשים בדרך שלנו מפרשים, נמצאות הרמזים. הנה קודש הקודשים שאולי זה מין עולם הצילות והנה יש מסך והנה יש פה התורה ופה החוכמה והשפע החומרי ורמזים ורמזי רמזים וסודות גדולים שנמצאים בתוך הדבר הזה. יהי רצון שתגנה ותהיה כמקדש, תהיה כמקדש. תודה רבה.

שיעורים מאותו נושא

בית המקדש מסמל מעבר מקיום לייעוד, מחבר בין קודש לחול ומשפיע על עמי העולם. הוא נתפס כנקודת אחדות בין דתיים לחילונים ומציע משמעות עמוקה לחיים. המקדש צריך לנבוע מחיבור פנימי ואחדות, תוך תקווה לבנייתו בעתיד כחלק מתהליך הגאולה.
הקטע מדגיש את ההבדלים בין המשכן לעגל, תוך התמקדות בכוונה האלוהית וההבדל בין עבודת אלוהים לעבודה זרה, עם דגש על סמלים כגשר בין העולם הגשמי לרוחני. הוא מתאר את הקשר בין נס לטבע בבית המקדש, ומסביר את תפקידו כשגרירות של העולם הבא, תוך הבנת המשמעות הפנימית של סמלים דתיים. בנוסף, הקטע עוסק בקדושה ובתפקידים במשפחה היהודית, מדגיש קדושה פנימית ואישיות מוסרית, עם דוגמאות מהתנ"ך והגמרא.
פרשת שקלים עוסקת במצוות מחצית השקל שמסמלת את הקשר בין הפרט לכלל במימון קורבנות הציבור במקדש. היא מדגישה את הנצחיות והייחודיות של עם ישראל שמספרו תמיד יישאר 600,000. הפרשה מסמלת את הקשר העמוק בין עם ישראל לקב"ה.
התורה עוברת לתיאור המשכן לאחר מעמד הר סיני כדי לאפשר לעם ישראל לחוות נוכחות אלוהית מוחשית. המשכן מסמל את המקדש העליון ומדגיש את הקשר לשבת, כשהוא מייצג את תפקידו ההיסטורי של עם ישראל להפוך את העולם למקדש. בניית חברה צודקת ונקייה נדרשת כבסיס לבניית המקדש ולחשיפת פנימיות העולם כביתו של השם.

נשמח לשמוע מכם על חוויית השימוש באתר החדש.

אם נתקלתם במשהו שלא עובד כמו שצריך, שגיאה, קישור שבור, בעיית תצוגה, או שיש לכם הצעה לשיפור – כתבו לנו כאן ונבדוק את זה בהקדם.

Facebook
WhatsApp
Telegram

טקסטים

לפרטים נוספים