בחודש ניסן יש מנהגים מיוחדים כמו אי אמירת תחנון, קריאת פרשת הנשיאים וברכת האילנות, שמטרתה להודות על לבלוב העצים ולתקן נשמות. הכשרת כלים לפסח נעשית לפי עקרון "כבולעו כך פולטו" עם שיטות הגעלה וליבון, ויש מחלוקות בין השולחן ערוך לרמ"א לגבי אופן ההכשרה. בהכנות לפסח יש לבדוק ולבער חמץ מצאת הכוכבים, עם אפשרות למנות שליח לבדיקה, וזמני אכילה וביעור חמץ מוגדרים עד סוף השעה הרביעית והחמישית.
ביום טוב מותרות מלאכות הקשורות לאוכל נפש, אך מומלץ להכין מראש אם אין פגיעה בטעם. בחול המועד מותרות מלאכות מסוימות כמו דבר האבד וצורכי המועד, אך יש להימנע מהקלות יתר ולהקפיד על עיראת שמיים. יש איסור על כיבוס בגדים ומסחר בחול המועד, למעט במקרים של הפסד כספי משמעותי, כדי להתמקד בשמחת החג ועבודת השם.
הכנות לליל הסדר מדגישות את חשיבות ההבנה ההיסטורית והאלוקית של יציאת מצרים, עם דגש על המרור כסמל למרירות ולגאולה. מצוות הפסח והמצה משקפות את המהירות ביציאה ממצרים ואת המעבר הרוחני מעבדות לאמונה. תפקיד ישראל בעולם כולל השפעה רוחנית ושירה המתחברת למדרגות רוחניות גבוהות.
בליל הסדר יש לשתות ארבע כוסות יין כסמל לחירות, עם שלוש שיטות לגבי התקנה: שתיית כמות, כוסות נפרדות, ושילוב שתיהן. השיטה השלישית מציעה שתיית כמות של ארבע כוסות המחולקות לארבע נפרדות, לסמל גאולה. רש"י מסביר שלוש כוסות עיקריות והרביעית לברכת המזון, והגמרא תומכת בכך להשלמת מצוות קידוש, אגדה, ברכת המזון והלל.
