אז ברגע זה אני אשמח לעשות בסביבות 10, 11, 12 ולפני טוב אז בעזרת ה' ועוד שבועיים יתחיל חג הפסח. אבל השם שלו לפי המקרא הוא לא חג הפסח אלא חג המצות, ומונם חכמים קוראים לו חג הפסח. יש מצווה לאכול מצות, ורק אני מאיר הערב כיוון שאתם אנשי הלכה ולא רק אנשי מקרא, אז אתם יודעים שלמרות שפשוטו של מקרא צריך לאכול מצות שבעה ימים, התורה חוזרת על המצווה הזאת לפי הספירה שלי אולי לא מדויקת תשע פעמים בכל מרחבי התורה.
מצוות אכילת מצה התורה הקדושה מספרת לנו שאנחנו צריכים לאכול מצות שבעה ימים. אפילו פעם אחת זה כתוב בצורה מצחיקה: כתוב בשמות נדב שקראנו שדה, כתוב בראשון ב-14 יום לחודש בערב תוכלו מצות עד יום אחד ועשרים לחודש בערב. אז מי שרוצה כה לפרש בצורה מצחיקה, אתה יכול לפרש שאתם אוכלים. לא כתוב שאתם אוכלים כל הזמן, אלא עד יום אחד. אני צריך לאכול כל הזמן, לאכול ולא לאכול. כן, טוב, זה כמובן אי שאוכלים מצות. למרות לפי פשוטו של מקרא יש מצוות לאכול מצות שבעה ימים, ולא רק זה אלא שם של אחר ואחר גם מצות. אף אתכן באה התורה של בעל פה, באה ההלכה ואמרה שרק בליל הסדר יש חובה. אבל כאן צריך לדעת ששיטת חלק מהראשונים וזה כנראה פשוט וזה כנראה אמת שאין הכוונה שאני מדידה שאין הכוונה שיש מצווה וחובה לאכול בסדר מצה ובשאר הזמנים של פסח אכילת מצה היא ברעיית מכלל. אז אישה לך לאכול מצה אין לי איזה עניין לא מה פתאום מה פתאום אלא כפי שפסק הגרר נמצא בראשונים קדומים הכוונה היא שזה לא חובה וזה ודאי מצווה מצווה היה גם מקומות בסלם זה נוסף להלכה שנהגו לבארך על אכילת מצה וסתם סודות במשך השבוע אל תעשו את זה ובוודאי שיהודי שחיים את הדברים לא יוותר על אכילת מצה כל יום פעם ביום לפחות.
המצה והסוכה בדרך אגב אם אתה רוצה לקחת אכילת מצה אז תוכל לקחת את המצה המשובחת שהיא המצה המהודרת שיהיה מצה שמורה מסוגרה. למרות שכל המצות שלנו משמורות לפי איזשהו שיטה עוד ענק בזה, כלומר מצווה להרבות לאכילת מצה מאחד המצות. ואל תגיד אני בדיאטה, תסתכל עם הדיאטות האלה. דיאטה זה מצוין, יש הרבה ימי חול לעשות בהם דיאטה, לא בשבתות ולא בחגים, ממחד לא בחג הפסח שיש מצווה לאכול מצה ואתה פתאום אוכל קרוב כי אתה בדיאטה. קרוב זה כלום ואיך להגן עם הסמטה אחר כך ובוודאי שאתם בכלל לא התחתנתם חוץ מזה וכבר אמרתי לכם שפעם החתונה לא עושים דיאטות. עכשיו אני פתאום מתחיל להבין שיש עניין שארץ ישראל אוכל מצות שבעה ימים וזה ממש מזכיר לי את חג הסוכות. אוכל להמצוא גם חרוז גם לשניהם שבעה ימים גם לשניהם יש כזה תוספת יום השמיני היו השמיני של סוכות זה שמיני הצלת היום השמיני של פסח הוא שבועות ובשניהם מצווים אותנו מצווה די דומה פה מצווים אותנו לאכול אוכל מיוחד והנדסתי שהאוכל הזה נקרא כמה חג התורה כתוב שבעת ימים תאכל ומצאו לחם עוני ממש דברים מצאה נקראת לחם עוני וזה מזכיר לי גם שבהם אמרו לך לגור בסוכה שסוכה זה סוכה זה בית של עוני נכון בתוך הבית שאתה גר בו יש לך נפרט טכני עשיר לפעמים יש לך כמה נפלסים ויש לך נספה שיש יש לך קירות אבין וביתך קבע ושלום עליך לעור הצדיק ההוא ולמרות ש אבל אתה צריך לצאת מהבית וללכת לחושה חג הסוכות חג החושה ו אותו דבר כאן חג המצות זה לחם עוני לחם פשוט שנעמק תכף בפשטותו.
הקבלה בין המצה לסוכה וכנראה שיש דבר כזה בצבא שנקרא סדרת למשל מי שפועי הטייס יש סדרת שבל אם אתה סתם בכיר אז יש יש שבוע סדרות סדרה כזה אתה חי בשטח אתה צריך לעבור איזשהו סשן מסוים אתה צריך להקל איזו חוויה מסוימת והחוויה הזאת צריכה להיות שרובה בתוכך על התורם בישראל אומרת שעם ישראל כל חצי שנה יכנס לסדרה קוראים לזה סדרת חינוך סדרה אחת בסדרה שעוסקת במזון סדרה שנייה לסדרה שעוסקת במגורים שניהם יש להם אופי דומה בעם אפשר להגיד דבר מאוד דה-חמן כי הוא ישר מתחבר לכם בטוח שעכשיו כשאמרתי את זה חשבתם על זה שהמזון והמגורים זה שני דברים שמזכירים לנו את המושגים של תלויות התורה הוא פנימי והוא מקיף שאלה אם אתה אוכל מצות והמצה ואתה איך אתם קשורים היא בתוכך והיא הופכת להיות בקרביך היא הופכת להיות דם מדמך ובשר מבשרך והעצם מעצמך היא בתוכך נקרא לה מצה או פנימי ולמדת לסוכה מה עוטפת אותך המצה עוטפת אותך הסוכה עוטפת אותך זאת אומרת יש כאן איזושהי חוויה שהיא דומה מבחינה מסוימת אבל היא הפוכה זהו פנימי וזהו מקיף והאמת היא ששניהם קשורים לנושא אחד שניהם קשורים לחוויה שהעם ישראל חווה בדור הראשון שלה הדור הראשון של עם ישראל זה ממש דור מעניין דור מטוח כלומר הדור שעם ישראל עשה את מצרים אבל לא הגיעה לארץ שאליה נשואות עיניו ושם התחליט בדור הזה עם ישראל נדד במדבר בתקופת המדבר נאמר ואי יענך ואי יעריבך ואי אחילך את המן ארבעים שנה מדבר הולכך במדבר הגדול והנורא עם ישראל הוא עם של הולכי דרכים נבדים נודדים במדבריות והוא חש בהשגחה האלוקית המיוחדת שמשגחת על כנסת ישראל והוא חש בה במחילה הזאת שהוא הלך במדבר והוא חי כחיי נבדים במדבר באוהלים אז זה הסוכה זה קשור לכל ההליכה במדבר אבל מצד שני הוא ניזון ממעמסתה לזון במדבר מהמן אבל איך הוא הגיע להמן הוא לא התחיל מהמן ביציאתו למצרים עם ישראל אכל מצות זה היה אירוע מעניין אירוע די מסתורי שבו מסופר שאי אפשר היה להמתין לעיסה שתתפך אם הם אלה היו צריכים לצאת מהר לדרך וגם צדה לא עשו להם לפעמים אני לא פוחה מה שהם מגיעים ככה לישיבה יש אלה שמגיעים מזוודות באגלה הוא עולה לאגלה הוא גיע מציקים קטנים אז הוא נראה לי הרבה יותר נחמד הוא אומר את זה חס וחיל הוא מסתכל על הצו זה נראה לי נחמד תחשבו על ה שיוצאים מהר זה מאוד מוזר הסיפור הזה מזה שיוצאים מהר אז מה אם כאילו לא שמולם ואיך אחת תאכלו אותו מותניכם מה קורה חגוי נעליכם מכלכם ואתכם פעם שהיו אוכלים הם מורידים את הנעליים ונחצו רגליכם נעליים זה פרט לדרך ככה הרוסים עושים את זה נכון חסים לבית ומורידים נעליים ואני לא לבית חס אחד ילד מוריד נעליים אני גם עושה אבל אימא שלך מורידה לה כן אנחנו עצרתי לא לא אנחנו איש כבר מורחבת גם ביפנים ביפנים יש נעליים לכל דבר כן כן אז נעליכם ורגליכם מכלכם וידכם זאת אומרת שכינו אותם מאוד דרוכים לא יודעת איך תסבירו את הסיפור שם אך בפיכם כתוב גורשו ולא יכולו להתמענה את שדה לא עשו להם והם הוצאו את הבצק שהוציאו מצרים הם הוציאו מצרים בצק והם לא יכולו לפות אוניטאי אלא הפו אותו בדרך זאת אומרת ש התחלנו בדרך כשיצאנו לדרך התחלנו למצות מתי נגמרו המצות כשהפו בדרך אי אפשר לדעת אבל מזה שחודש אחרי יציאה את מצרים איך כתוב שם בפרשת בשח כתוב שם ב-15 לחודש השני בול חודש אחרי יציאה מצרים אז הם אומרים אין לחם אז נותנים להם את המן המן זה לא פשוט לאכול את המן זה נושא לפני הצורך ועם ישראל אוכל מן הוא אוכל את המן הרבה מאוד שנים עד בואה מאל ארץ פניה אל ארץ נושבת דרך אגב זה היה מאוד חמוד כי ברגע שהם הפסיקו לאכול את המן אז מי בא לקראתם איזה אוכל בא לקראתם המצב והמצב הוא מלווה המצב זה שאלה טובה אז יש ספר יהושע שהם אכלו את המן עד מחורת הפסח יש דיון מתי זה נגיד שזה היה 16-20 ואז הם אכלו מצוואת הארץ, אכלו מצות וקלוי כן בפסח יצאה ממש נחמד שם ישראל בעצם אכל מצות אכל מן וסיים את ארוחת המן של 40 שנה ומצות אנחנו רואים שהמצה זה מין משהו שקשור למה אתה לא יכול לאכול מה מי שאכל את המצה לפניכם גם כשאתה רוצה לרדת מהמן אתה לא תרד ישר מהמן אל אוכל החמץ של ארץ ישראל בסוף 40 שנ אתה צריך לעבור דוייך המצה אז בעצם כשאנחנו אוכלים מצה ויושבים בספוקה אנחנו בעצם חוזרים לדור המדבר עכשיו דור המדבר זה לא איזה דור זה 60 ריבות משמורת ישראל שצאו ממצרים יש לנו רב הקדום אברהם, צחק, היקור יש לנו 12 שבטייה יש לנו 70 נפש אבל זה שוב 6 שורשים איפה השורשים של כל משמורת ישראל איפה נמצא העם בשלמותו שממנו ועלה רק אנחנו בנים זה נמצא 60 ריבות משמורת ישראל שצאו ממצרים בעצם אנחנו חוזרים לאיזשהו שכבה ארכיאולוגית שיש בתוכנו שנדודים במדבר ואחר כך אנחנו אוכלים מצות ושווים בסוכה אז עם הקבלה שבחוריה מתייעצתי הייתי אומר לו אולי תעשה אחד אחד שבו יושבים בסוכה ואוכלים מצות האמת היא שכולם פעלים את זה בחג סוכות שואלים למה חג סוכות הוא שם הוא היה צריך להיות בטן אבל זה הרעיון היה וגם היום זה כתוב פה מפורש כתוב וייצאו מישראל לרמסס סוכו אותם זה היה בעצם הסוכות המרכזי שכתוב מפורש בתורה כסיפור לא כמצווה אז יש כזה מקום שנקרא סוכות לא הסוכות של יעקב ורינו זה עוד מקום ש שהמישראל הגיע אליו אז לשאלה הזאת לא נתייחס עכשיו כי זה שאלה על חג סוכות אבל כעיקרון יוצא שהקבלו שברוך הוא יודע ש שכל יהודי כדי להיות שנייך לעם ישראל לא יודע מה חלק מה החיים הישראלים האמיתיים זה לעבור שתי סדרות שתיהן קשורות שתי הסדרות קשורות למדבר סדרת אוכל סדרת דיור סדרת אוכל זה אומר ששווה ימים להיות ניזוני מן המצא זה כל כך חמור כל כך חמור עד שהתורה עושה שתהיה אופציה אחרת שיעור לא יימצא ומתחם שיעור זה סוג של חמץ יש חמץ ויש שיעור חמץ זה חמץ ושיעור זה שמרים לא משנה שיעור לא יימצא ומתחם מה זה לא יימצא? שאפילו אם תחפש לא תמצא מכאן הרמז של בדיקת חמץ שאנחנו מחפשים שאפילו אם תחפש לא תמצא אז שיעור לא יימצא ומתחם כלומר אתם משויילים לגמרי מהחיים של החמץ אתם אוכלים בצד וכאן צריך להגיד משהו כללי לגבי כאילו כפי שכתוב בספר הזוהר בעצם מצווה זה אור אלוקי שמנהיג ששופע ו כשמצדד אותנו לעשות מצווה פירוש הדבר אנחנו לא עושים שום מצוות חדש ברוך הוא קיים את המצוות זה הנגע אלוקי אבל כאשר אתה קיים מצווה זאת אומרת שאתה בעצם עושה איזה מעשה למטה שמאפשר לעשייה האלוהית לרדת התחתית עולם העשייה שמאפשר לעשייה האלוהית שנמצאת בגובהים מרובים לרדת ולהגיע עדיך אליך לתוך המציאות זאת אומרת יהודי שלא אוכל מצוות הוא גם אוכל מצוות החדש ברוך הוא מזיל את כנס ישראל במצוות שבעה ימים אם לא אכלת מצוות יותר גדולה וזה ימיר לך חמץ אז אתה כאילו כמו איזה מין עלה שמתנתק מהעץ ואז הוא מתייבש כאילו כרטי כרטי כרטי אבל אם אכלת מצוות זה לא אתה אוכל מצוות זה אומר שכל השפע של החיות שבא מהעץ נכנס לתוך העלה זא אומרת שאנחנו אוכלים מצה בחג בליל הסדר מה צריך ככה צריך הגיש לא יודע למה אתם עכשיו רבי איליאן רבי דור אני רוצה לומר לכם הלכה אני לא יודע כמו שאומרו לכם את ההלכה הזאת אם לא אמרו אז אני משלים אותה איך אוכלים מצה בליל הסדר בליל הסבר לא נדבר איתך על ההסבר למה לא נדבר איתך על ההסבר זה עושה לפני עצמו שאני לא יודע מה זה אומר אוכלים מצה בשבה כמובן לפי ההלכה אוכלים מצה ו יש איזה שהוא בלגן קצת איך מחלקים את המצות כי אתם יודעים שיש את המצה של של האבא יש לו שלוש מצות וכל הציפור הזה זה לא כל הציפור הזה זה כל הציפור הזה אוקיי לומר לכם, קדשנו ומצנתם וצליבנו על הכלל המצה יש לי בקשה עםכם זה רגע אילאי ביותר זאת אומרת זה הרגע שבו השפע הזה שנקרא מצה שצריך להבין מה הוא הוא עכשיו ירד הוא ירד כבר מתחילת לילה סדר מכניסת היום הוא יחוד לו מעולם מספירת הקטר מעולם הציון ועכשיו כשאתה רואה לך את המצב זה ממש כאילו נגיע עליך יש לי בקשה אל תצטחל לפטט, לספר בדיחות להגיד משהו טוב או לא טוב על המצב וכמו כולם, כמה שאתה אוהב מצב אל תתחום לצעקו לסדר זה לא אותך אחי אז זאת חברתיות עכשיו אתה מתחבר לעם ישראל בדרך הזאת עכשיו כרגע תעצום את העיניים יצא לכם פעם לאכול בנחה בתוך ריכוז עצום במאכל בתוך הקשבה לאוכל שאתה מוכן זה מגיע אם תאכלו ככה, זה וואו עד הייתי אוכל ככה כל חיי אבל עכשיו תחל לאכול ככה אני כשהיינו קטנים ראינו ליוס הרבה שכחנו את זה הפעם תזכור את זה עכשיו, תקשיבו טוב, לא צריך להתחיל לחשוב לשיעורים מה קודם, מה כן קודם, מה לא קודם זה לא אם אתה אוכל בשקט אתה תאכל שיעור, אל תדאג אתה לוקח את המצב במשך 2 דקות 3 דקות 4 דקות וואלה, תחליץ אתה פשוט אוכל ולא אוכל ולא פיס זה לא משנה מה למחשבות ממש ככה אני אומר לאנשים שיושבים אותי בסדר לעשות, בשקט כמובן ש… זה מגרום לאנשים לצחוק בסדר, אין בעיה. יצא גם כשאני ככה פתאום פותח את העיניים וכולם מסתכלים עליי וצוחקים. שאלתם אותי, יצא לי את העיניים גם זה קורה, אבל זה העיקרון בסדר, שברגע הזה אז בעצם האזנה האלוקית הזאת היא יורדת אליך. במשנה כתוב: "מצה זו שאנו אוכלים על שום מה?" רק בהגדה כתוב. אז עכשיו אחר כך אני אוהב אותך. עכשיו לא הסברנו. בוא נתחיל לסבר מה זה מצה. במקום הזה היה הרגדמה. יש מצה, יש זה. אז נגיד את זה ככה. איך רואים בזגזגזו מסוימת כל מי שמכיר את החומה שיודע שמצה זה ממש לא אוכל של חג הפסח. כולם יודעים מיד כדי ככה עם ישראל הוא כזה פוקסיונר שתמיד הפרשות שבוע נמצאות לחגים ולא מספרים בעם ישראל איך יצאה שהדת שלנו היא כזאת מוצלחת אני לא יודע.
דין קידוש על היין אבל תראו שתי פרשות בעיקר וצו תמיד מופיעות לפני חג הפסח חוץ משנות עיבור. ובשמת פרשת ויקרא זה שמת חופש יש שיבה אבל בכל זאת לא מדבר עליה. אז כתוב כל המנחה אשר תקריבו לה' לא תעשה חמץ בבית המקדש כל השנה. לחם הוא לחם המצה. לחם הפנים הוא מצה. אסור שלחם הפנים יהיה חמץ. בואו נעסוק בזה עכשיו. יש את החריג הזה שבחר כשבוע הוא מחמץ את הלחם, הוא חמץ את היפה, אבל כעיקרון אין עולה על המזבח שום לחם חמץ. וגם הכוהנים שיקחו את קורבנות המנחה שעשוי מסולת. מה זה סולת? אל תקידו מסולת של קוסקוס. סולת, אמרות שיש שישה. אל תקשרו את זה לסולת של התורה. סולת של התורה זה? כן אחי אתה רואה? יש לך מושג שאתה סולת? לא יודע מה זה כי זה לא מהעדה שלי. יש גם דיסאי סולת זה בכלל לא פשוט. אז סולת של המקרא זה? כן אחי אתה כן אחי אתה מומחר מה זה מומחר זה גם שאלה. אז בעצם איפה אנחנו? מה דיברת? אה כוהנים כתוב כוהנים מביאים קורבנות מנחה וחלק מהמנחות היא מנחות שנעפות מפתנור, דיקים פטות, פטות, פטות כל המנחות האלה הכוהנים אוכלים את שרי המנחה לא תאף לחמץ גם הכוהנים לא יכולים למצע. מצה זה לחם המקדש שווה עמדתי מכאן של הכוהנים ושרתי השיר. אתם יודעים מה מאחיין את הכוהנים? שאין להם נחלה. מה המשמעות של אדם אין נחלה? שהוא לא בירת ישראל הוא במין בדרך. הוא כאילו לא לא לא אין לו מקום קבוע. הכוהנים בעולם הקדשי הוא כאילו עולם שלו לא לא עם ישראל במנוחותו ובנחלתו והכוהנים לא בדיוק. הכוהנים אוכלים מצה הם מזכירים לי בכל הסיפורי תנח שמי שאוכל מצה זה עורכים עורך ראשון עובר עורך מי שהולך ברכים ואתה רוצה להכניס עורך לביתך אתה לא תופיל עולכים כי אתה תחמיט את העורך הוא בדרכו הולך. לכן גם אברהם וגם לו וגם גדעון וגם אשת בעלת האוב שכולם היה להם עורכים. העורכים של אברהם שהפכו למלאכים, העורכים של גדעון, העורך של גדעון שהפך למלאך. שאול שהלך לבעלת האוב והוכל מצעות אז הוא לא מלאך אבל לאחר שהוא הוכל מצעות הוא הופך למלאך הוא נפטר הוא מת במלחמה וכשמתים ממלחמה נהיים מלאכים כמו שכתוב בשיר הנער הזה עכשיו הוא מלאך. קריאה את השיר הזה? מהוורך לו ומהיוורך? זה הנער שאל המלאך הנער הזה עכשיו הוא מלאך שאול נהיה מלאך אז בעצם זה לחם שקשור למלאך. מה זה מלאך? הוא עושה מלאכה רוחות מלאך הוא רוח שבא והולך מלאך הוא הולך לשלחותו של השם מלאך זה משרת הכוהנים הם משרתים הכוהנים הם מלאכים אצלנו ישראל כולנו כוהנים מלאכת כוהנים כולנו מלאכים אז כנראה שאנחנו חוזרים לחג המצות למלאכיות הזאת שלנו כי אנחנו כוהנים.
האם נשים חייבות בקידוש בשנים האחרונות נתגלה במחקר דברים מרתקים אגב הסיפור של המצה. אני מחזיק פה ספר של פרופסור זוהר אמר גדול הדור בחקר גולד סבא שלך באוניברסיטה הוא גדול הדור בחקר המציאות הטבעית שהייתה לאבותינו למי שרוצה להבין את הנקרא לא רק חייב להבין דברים כאלה סגור סגורי והוא מסביר דברים מפנאים. אני אסביר לכם תפצרה בכלל בעולם העתיק ממש בקצר בעולם העתיק מחלקים התרבות העתיקה הייתה מחולקת בין רואי עצון לבין החקלנים. אצלנו גם חקלנים גם רואי עצון זה אותו זרב כולם גרים בגברות כולם מקימים חוות הם מקימים אותו דבר אבל אם נשווה את זה למציאות אז כאילו הבורגנות והעיר זה היה אז החקלאים. למה? חקלאות זה כשאתה מתקבע במקום וגם החקלאים מתאשר העושר והחקלאות בעולם הקדמון בטח למה? הם מתאשרים מזה אני יודע עדיין אם חקלאי שומעו אותי צריך להיות חלאי מוסח כעיקרון. אז בואו נלך לאחורה ההיסטוריה כשאתה מגדל עץ יש לך הרבה פירות אתה לא צריך את כל הפירות האלה ולכן אתה מוכר אתה משמיר כל העניין הזה ולכן אז החקלאות הייתה העיר הבורגנות. לעומת זאת רואה עצון עם אנשים שנעים הם תמיד הוגרים בשולי היישוב כי עצון מפריע להתיישבות החקלאית עצון הוא מספק לך את ה… בדרך כלל עוד לא עכשיו באדרים ענקיים כמו באסטרליה כמו שאז גידלו אז זה נותן לך מעט דברים ואתה לא מתבסס במקום אחד אתה בעצם נמצא בתנועה מתמדת אתה נמצא בחיים יותר פשוטים לכן בתנך בעולם העתיק הסתפקות במועט קשורה להוא עצון שיהיו יותר כל חיי דרכינו יותר בשטח התפתחות, התבססות, התפנקות קשורה יש מעין קבר חקלאי מה זה מאז מתפתח והנה הדבר המופלא אנחנו לא יודעים בדיוק לסמן מתי ביונשות יש דברים ביונשות יש את המהפכה הירוקה שבה אנשים הבינו שאפשר להיות חקלאים שביחד היו ציידים לא ניכנס כל עכשיו לסטוריה של רמאי אני מבטאי עכשיו אני אדבר לך לכם. אנחנו לא יודעים בדיוק מתי היה הקדר של עמדו לאפות בצק ולהפוך אותו כמותפח אבל יש ששערה די מבוססת שמשגילה את סוד ההתחמצות החמץ זה מצרים יש לנו תיעוד גם לסטרולונים עתיקים גם אמצעים מוצגים מכל מיני פריפים ארכיאולוגיים שמצרים הייתה ארץ הלחם יש כאן דברים מדהימים על אושר של נמצאים שרואים שמצרים הייתה מה שכאילו אפשר להגיד סגדו הזאב של מצרים עבר לסוחר היה הלחם החמץ היה שם לחם קומפלט שורות וגבוה הלחם הוא עכשיו צריכים להבין מה זה מצר להבין שאי אפשר להכין לחם בדרכים כדי להכין לחם צריך שני דברים לחם חמץ צריך להכין לחם מים זה תמיד צריך כדי שיהיה לחם אתה צריך לה לתת לה לשים מים לעשות בצק ולתת לה זמן לעשות את שלו מה קורה כשמים מגיעים במגע עם האחיתה אז נעשה שם תהליך של ציסה מי שמבין בכימיה כל השפעות שמבינים בכימיה יכול להסביר שמים מפרקים את האורגניזם הזה ששמו כמח ואז מתחיל תהליך פירוק שגורם לשחרור של סוכרים ואני לא עכשיו אגזיר לכם פה פטיות לא עזיות וככה כל מתפרק שם ולאטה תוצא שם חיידקים והחיידקים האלה וייצרים את החללי האוויר האלה והלחם נהיה פתאום תופח והוא נהיה פתאום רח והוא נהיה גם סוגים כל מיני צורות אפשר להתאים אותו בכל מיני תיאמים זה היה ממש עולם שלם בעולם הזה קשור רק ליושבי קבע.
ההבדל בין מצה לחמץ א' שיש להם זמן להשאיר את הבצק וגם שיש להם תנור אי אפשר לאכול אי אפשר לאכול לחם גבוה אלא בתנור מה זה תנור? תנור זה רהיט של קבע אתה לא יכול להזיז את המון ספרים הזה בדרך לכן מי שיש לו הרבה ספרים הוא לא יכול לעבור דיאלה כל יומיים נכון? אם יש לך תנור אתה לא יכול לזוז תנור הוא מאוד גדול בתוכו מכניסים לחם וחום מקיף את הלחם אז מה? לצל הדרך לא נוכל לאכול לחם לעומת זאת מה קורה כשאת רוצה לדרך ונתנה ליליון סמן עשתה איזה סרט מאוד יפה כשאתה רוצה לדרך אז אתה לוקח איתך לא כמו היום בתיורים האלה פעם היינו לקחים כופכי תשימורים והדברים האזוריים האלה לא! אתה לוקח כמח יש לך מים כשאתה מגיע לאיזשהו מקום אתה לוקח מים ואתה לא צריך שום דבר מה שאתה צריך זה כמח מים ואז קודם כל אתה בדרך אתה לא יושב, אתה לא מטפיח לזה אבל גם יותר מזה מה אתה עושה עם דבר תפוך אלא אתה לוקח קצת זרדים אתה שורף אותם ויוצא קצת חום קצת גרחלים לוקח את הבצעיק ואז אתה משטיח אותו כשאתה משטיח אותו נוצרת לו צורה של עוגה כלומר, לאף העגולה עוגה זה לאף העגולה עוגת רצפים של ים עולמי שם את זה על רצפים רצפים זה גרחלים, רצפה זה גרחל בתנח שם את זה דקה אחת על הגרחלים מכאן הופך דקה אחת על הגרחלים מכאן ויש לך מצב זה מבטא אוכל של מלודי הדרכים הראי הצול המסתפקים במועט. אפשר להגן פה יש פה פרק שלם שעוסק בזה יש פה פרקים שעוסקים בהרבה דברים בלחימה פנים, הרבה דברים מחקרים שישו לחמש שניות דגן במקרא אבל בואו נתשכלים לזה עוד קצת הבנו שהמציאות של מצה זה מציאות של לחם של י שהוא לא יושב בביתו אנחנו לא נוצרים אין ביהדות אידיאל של פרישות מהחומר אין ביהדות אידיאל של פרישות מהחומר אין ביהדות אידיאל של פרישות מהחומר פתאום כאן החברים לא מבינים את זה פתאום כאן החברים לא מבינים את זה הם חושבים שאנחנו לא עד עם חומר ולכן הם פחדים מאיתנו עכשיו בטח משתלט על המדינה רק יהיה פה כל יום יהיה פה יום כיפור אז לא אנחנו לא נוצרים אז אנחנו אמורים להגיע לארץ ישראל אנחנו אמורים להגיע לארץ ישראל להיות חקלאים לבוא אל המנוחה ולנחלה לבוא אל המנוחה ולנחלה אבל אנחנו חייבים לבוא לארץ ישראל אבל אנחנו חייבים לבוא לארץ ישראל ולא לארץ בנחלה ובמנוחה ולא לארץ בנחלה ובמנוחה מתוך מחשבה שהגענו לאן שרצינו להגיע כי אם אתה מגיע לאן שאתה רוצה להגיע כי אם אתה מגיע לאן שאתה רוצה להגיע אז מה שקורה לך כשאתה רק הולך ותופח וקופא על השמרים אתם ראיתם את התנ״ך ספר הצפניה קופא על השמרים ותופח ותופח ומסתיים ויורד לא אנחנו תמיד בדרך הדור הראשון של עם ישראל היה בדרך ואנחנו תמיד בדרך כשנגיע לאמות המשיח אני לא מקווה שאני לא אחזיר אתכם כשנגיע לאמות המשיח נגיע לאמות המשיח אבל כשנגיע לאמות המשיח יהיה אמות המשיח אחרים יותר גבוהים אמות המשיח אה ידעתם אתם מצפים לאמות המשיח כשנגיע לאמות המשיח יהיה אמות המשיח גבוהים יותר זה פשוט אצל המקובלים מגיעים לאלף השביעי מגיעים לעולם האצילות אה יש עולם האצילות סבך דרך מהי העולם העקודים מהי העולם שמעל העקודים מהי המערות של החותם מהי המערות של האוזניים מהי העולמות גבוהים עדן חקר מה אתם יודעים הדור האשון של עם ישראל לא סתם הולך בדרכים לא סתם הולך בדרך כי עם ישראל במהותו הוא בדרך גם זה סתם בקיום של עם ישראל למה עם ישראל הוא לא נעלם ולא התאיד כי עמים מתאידים אחרי שממצאים איזשהו תפקיד מסוים אבל עם ישראל הוא כל הזמן בדרך ולכן עם ישראל חייב הוא חייב לחזור לדרך ולמדבר אז הוא חוזר אליה פעמיים בשנה חצי שנה חצי שנה דרך כלל זה מזכיר את הכוהנים הכוהנים הורדו באת המקדש שבועיים בשנה שבוע בחצי שנה היה את הכוהנים שהם קבעו צבא הקבע של הכוהנים היו עומכים הוא חושב שאתם יהיו בצבא הקבע אבל כעיקרון כל בית אב כל משמר כל משמר עבד שבוע בחצי שנה ממש כמו עם ישראל שבוע בחצי שנה אנחנו במדבר פעם אחת בסשן של סוכה שיותר ככה כל העצים הנדודים במדבר ופעם אחת אנחנו בסשן של מצע שאנחנו בעצם אוכלים את המאכלים המדבריים שתחייתם במצע שהם שחם במן כמו ביל הסדר מתחילים במצע אחר כך אומרים אפקו אפיקו? מן כנראה שהמצע השנייה מרמזת למה זה פשוט אז אז בעצם אנחנו חוזרים בחג המצע אל המתגליות הזאת בקדש של אור פנימי וכאן צריך להסביר עוד כמה דברים בפנימיות המזון של המצע ובזה ככה בואי נקרא ציור כמה דקות בסדר? אז שימו לב יש משהו נגיד ככה האמירה לא חמץ זה כאלו פרידה למצרים סביב מה שלמדנו זה המוכנות לצאת לדרך הלכת זה מאוד חזק בסיפור של יצאת מצרים כאילו משהו שמי שאמר רק רגע רק רגע יש כאלה בעצמה לא לא רק לא חוצים אני לא יוצא עד שאני לא בן אדם כזה שאמר אני לא יוצא בלי שאני מטפיח את העיסה ואופר אותה פה כי פה יש לי תנור אז זו הבדיחה שאמרתי קודם מי שיחמיץ את העיסה במסע היציאת מצרים יחמיץ את הרכבת כלומר אתה לא יכול להקשיח לעם ישראל אם אין לך את המוכנות והדריכות והזריזדות הזאת זה זה אבל זה גם אקציאל פרידה זה המוכנות להתפרד עם מצרים מצרים זה כאילו החומריות ההזהה שאין בה והצטלח חומר אתה חייב להעולות על הכלילות של הרוח עושה מלאכה ורוחות בשרטן אש אש ורוח כמו מלאכים אתה חייב להיות מלאכי ונמשיך להעמיק בעמקויות של המערל בפרק מכונן נום ומשהו תראו בכל מקום שיש כנמשל בלכות אני רוצה להסביר לכם משהו על המצב מה הבדל במצב ללחם המצב זה בעצם לאכול את הדבר באופן הקרוב לטבעיות שלו יש לך גרגירים עשית מהם כמח יש לך מים that's all אתה לא רוצה לזה יותר מדי זה זה זה כאילו האוכל היותר טבעי מה זה יותר טבעי מה זה פחות מה מעובד אם תשאלו טבעונים אנשי בריאות זה מה שאני אגיד לכם כלל ראשון לאכול כמה שפחות מאכלים מעובדים מה אתה קונה לי גם השניצל סויר שניצל טירס אוכל ירקות אוכל לחם כמה שפחות דברים מעובדים בטח אם הם לא שעברו ספינה ועברו טבעי מה פחות מקומי טבעי זה מאוד טבעי פחות מעובד פחות משוכלל מה זה פחות מעובד זה פחות נכנס לתוך העולם הזה וככה מצירים לנו בספריום הקדושים במצב הזוהר, במצב הרמק שבעצם שורש המזון זה זיו השכינה שממנו נזון משה ב40 יום, ב40 הלילה אבל מי עוד נזון דרך כלל פעם אם אתם רוצים לדעת כל התורת זה מאוד קשה אפשר לדעת כל התורת ב40 יום ב40 הלילה, בתנאי אחד שאתה לא יכול ללשת תראו מה זה תנסו פעם אחת אני לא הצלחתי יום אחד לא ללכות, לא לשתות אתם תהיו נביאים אני לא חושב שאני אצלח טוב, לא משנה בקיצור, ב40 יום וב40 הלילה משה הוא גם לא היה שם והוא היה עייף זה לא כאילו הרבה דבר מלילה ראשיה לא מרגיש שום הוא התאמץ מאוד אני לא מתעניין שעושים מכל דבר ניסים אתה אומר שכל דבר ניסים, אז אתה בעצם פותר אותנו מכל דבר כל ניסים, כל ניסים לא, יש ניסיות שאתם יגלם מתוככם רק שנייה אחת, עזבו את זה ב40 וב40 הלילה משה ניסו להם איזו שכינה מתחת איזו שכינה יש את המן, שאתם לא יודעים מה זה זה כאילו כתוב בתהילים מופיע לחם עבירים אחר אש עבירים זה מלאכים אז כאילו לחם שמלאכים אוכלים כשהם לא מופיעים בדמות אדם מתחת זה יש את המצאה כאילו המצאה זה כאילו כשהאוכל יורד מהחיות האלוקית שהיא סיבה שכינה אל המן שזה מדרגן נוספת אולי זה ספירת המנכוד של המן לא יודע כשזה יורד לתוך העולם הזה, זה מתגלה כמצאה קודם כל אז המצאה היא מאוד קרובה למן מבחינה פנימית היא כאילו פי השם שבתוך הלחם כמו שהארי פרלה כאילו לא הלחם מיוחד של האדם כי כל מוצא פי השם פרי השארי שבתוך הלחם יחי האדם, אז כאילו זה זה פנימיות של כל מאחר אחר כך המצאה יורדת לעולם הזה והזמן עושה את שלו והאיבוד וגם מים מים זה נכשיר לקבל תאומה ברגע שהפגש את החומר אורגני עם מים הוא יכול לקבל תאומה כן כל חתומה זה שמאחלים באו במגע עם מים הם מוכשרים לקבל תאומה זה לא שמים זה מתאמן חז וחלילה אבל מים יוצרים תהליכים אם אתה לא רוצה שיהיה תהליכיות אתה צריך לסלק את המים אם יש רטיבות הנה נכנסת להארון בגד רטוב מה יקרה אחרי שבוע? מה זה רובש? זה מה שקורה לחמץ זה חיידקים. זאת אומרת, ולכן מים מכשירים לקבל טומאה. אנחנו יהודים, אנחנו בעד עשייה של האדם. אתם לא נוצרים, הכל בסדר, אבל אנחנו צריכים לחזור אל השורש. המשיך המערה למדמה את זה לצל לעומת חמץ. זה כמו בגדי הכהן ביום הכיפורים ובגדי הכהן הגדול בשאר הימים. הוא מוריד כל התכשיטים ועומד לפני השם בבגדי לבן. כאילו הפשטות, זה לא שאנחנו נוהגים בבגדים צבעוניים. אני מאוד אוהב בגדים צבעוניים ואני לא חושב שצריך ללכת עם חולצה לבנה כל השבוע. צריך ללכת עם בגדים צבעוניים, אבל הלובן זה כאילו השורש. צריך להתחבר על השורש באותם ימים שהיה חדש באחרות.
המשמעות של אכילת מצה ולכן אסכם לומר שחג המצות מצווה לאכול מצה. והאישה אומרת לכם, המצה היא בעצם הופכת אותך למלאכי יותר, לכליל יותר. היא מסוגלת לחיים שיש בהם הליכה מאומצת, לא שערות במקום. זה מחבר אותך. יש כאלה שיר של רחל שפירא שאף אחד לא מכיר אותו פה, גם אם יש מי שמכיר, מישהו לא מכיר כל כך את השיר הזה. אבל פרסמתי אותו עכשיו, אני אשאיר לכם אותו למדי מעט. השיר הפשוט, אתה מכיר? כן, אתה ראשון בשירה בכל דורותיה שהכיר את השיר הזה. אז זה בעיקר ההתחלה קשורה. בעצם אנחנו צריכים לפני חג הפסח להתפלל לקדוש ברוך הוא. זה דבר לא טוב. מה זה? אני מכיר את רבי נחמן מברסלב שאומר שיש ספרי תורה שרק אנשים עשירים יכולים להבין. להיות לארץ זה להיות עשיר, להיות לארץ זו תכונה שהיא מאפשרת לך להבין ולהשיג השגות גבוהות. אז מה אנחנו עכשיו עושים? אידיאליזציה של עוני? עושים אידיאליזציה של משהו מסוים בעני. מה שיש בעני זה חיבור למקוריות שלו, שהוא לא מישהו הבא לשום דבר. כאנו האנו הזה אתה יכול לסכח זה אנו זה מסכנו. מצד שני הוא מאוד מאוד קשוב לעצמו, זאת אומרת הוא קשוב לדבר טהור שבו מעבר ללבושי החיים.
הקשר בין מצה לענווה אז בעצם כשאתה אוכל מצה, אתה הולך ונהיה פשוט כמו המצה שהיא בבחינת היסודות הפשוטים. ולי השכלות שלהם זה לחם עני, ואתה נהיה עני כשאתה אוכל אותה. כי אנחנו זה מה שאנחנו אוכלים. אתם זה מה שאתם אוכלים. לא יתפלא מחר אם תהיו חולים אם כל החיים אכלתם סוכר. בסדר, אתם זה מה שאתם אוכלים. חס וחלילה, אתם לא תהיו חולים, אתם תהיו בריאים, תהיו ימים בבריאות עצומה. ומאלה אם אנחנו זה מה שאנחנו אוכלים, אז בחג המצות אנחנו הולכים לחם עוני שלפי המראה זה לחם שלא עני ואנחנו נהיים מחמת זה נהיים. מה זאת נהיים? נהיים קרובים יותר על עצמנו כי אנחנו בלי כל הדרושים, בלי הבגדי זהב, בלי התפתחות האנושית, הפיתוח האנושי. אנחנו נשארים קרובים על האותנטיות, על היסודיות, על הטבעיות הבסיסית של החיים. אנחנו חיים חיים של אורחי דרכים, של נבדים שמספקים במועט. זה הפך אותנו ליותר קשורים לפנימיות, הפך אותנו יותר זריזים, יותר קלים כמו מלאכים, כמו אורחים שהם עוברי אורח שהם הולכים מכאן לשם. אז לסיכום עכשיו, לפני פסח נתפלל לקדוש ברוך הוא שיזכה אותנו ויכול כל יום, במיוחד בפסח, בטח בלילה הראשונה, ויכול מצב בשמחה מתוך כוונה, מתוך שקט, מתוך התשובה.
הכנה לפסח ולסוכות סדנה של אחירה שבעה ימים מצאת אוכל עשית את זה עוד חצי שנה תגור בסיפור. והם נשתה מאוד קשה למקיאות כי לא כולם גורים ליד מקום שחולים בצוקה. אבל לא היו צווים להרשת לזכור בזכור אדשים אז לגור בסוכה כפשוטה לישון, לאכול, לדבר, לשחק איזה משחק משחקים יש שם? אלייס אלייס הכל לעשות בסוכה. וככה בעצם עוברת שנה ואתם הולכי המדבר, דור המדבר, דור דעה. מי שאוכל מצח ואחר כך אוכל מן, אז הוא זוכה לשמוע את קולות אלוהים בהר סיני. ושכתוב בזוהר הוא ניתנה תורה אלא לאוכלי המן שאכלו לפניכם פצעת שנזכה.
