בפרשת ויחי, יעקב מברך את בניו עם דגש על תפקידיהם העתידיים ונחלותיהם בארץ ישראל, תוך ציפייה לישועה גם בגלות. יהודה ויוסף זוכים לברכות מנהיגות ושפע, בעוד שאר השבטים מקבלים ברכות הקשורות להגנה ולנחלות. דן וגד מתוארים כשומרי ירושלים, בנימין כמאחד, ושמעון ולוי כבעלי כעס שיש לפזר, עם קריאה לרשת את הארץ.